"נשמות קדושי אומאן מחכות לי"

[המקור כפי שנשלח ע"י נח זבולוני]

בחג הסוכות לפני 176 שנה נפטר באומאן, ר' נחמן מברסלב ז"ל (1772-1810) בן 38 היה במותו.

ר' נחמן היה אדמו"ר ואבי חסידות ברסלב הידועה בכינויה "טויטע חסידים" (חסידים מתים) וזאת בגלל שלאחר מותו של ר' נחמן לא נתמנה אחר במקומו ואף תלמידו המובהק ר' נתן שטרנהרץ (1780-1845) מנמירוב שהיה גם מזכירו הנאמן שרוב הספרות החסידית הברסלבית נכתבה על ידו של רב נתן, סירב להתמנות לאדמו"ר. רבי נחמן קבע שיטה מיוחדת בחסידות הברסלבית בעיקר החדווה והשמחה והסיסמה שלו הייתה "לא להתייאש" אין מקום לייאוש, והתעוררות דתית עמוקה. מאידך הטיף לחסידיו ספגנות וצניעות.

ר' נחמן נולד בראש חודש ניסן תקל"ב / 1772 בעיר מזיבה אוקראינה לאימו פינא בתו של אדל שהיתה בתו של הבעל שם טוב, ולאביו ר' שמחה מהורודונקה מחשובי החסידים של הבעש"ט.

בגיל צעיר, בהיותו בן 13 נשא ר' נחמן אשה והיה סמוך על שולחן חותנו. לאחר כמה שנים עבר ר' נחמן ללמדודובקה עיירה קטנה ליד קיוב, ומשם החל להפיץ את החסידות שלו. אולם בגלל מחלוקת וגעגועים לארץ אבותיו יצא בחשאי בשנת 1978 בלויית תלמידו המובהק לארץ ישראל ובערב ראש השנה תקנ"ט הגיע לחיפה. התגורר בצפת ובטבריה אולם בגלל מלחמת נפוליון היה נאלץ לצאת מן הארץ בחזרה לרוסיה לאחר ששהה בארץ ישראל רק חדשים אחדים.

בשנת 1800 (תק"ס) התיישב בעיר זלטופול הסמוכה לקיוב ובגלל מחלוקת בגלל לעז שהוציאו על דרכי החסידות שלו עבר בשנת 1802 לברסלב ושם החלה החסידות שלו להתגבר כמעיין הנובע. למרות מתנגדיו, יצויין כי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב תמך בר' נחמן והיה מידידיו הנאמנים ביותר. בשנת 1810 התיישב ר' נחמן באומאן עיירה קטנה ליד קיוב שהייתה לשעבר עיר ואם בישראל, ובאותה השנה הוא נפטר ומצא את מנוחתו באומן. הסיבה שבגלל הוא עבר לאומאן מספרת האגדה החסידית הברסלבית, כי ר' נחמן שסבל ממחלת השחפת הרגיש כי סופו מתקרב, אמר לחסידיו "נשמות קדושי אומאן מחכות לי" והמדובר בפוגרומים ושחיטות שנערכו ביהודי אומאן ע"י ההיידאמאקים הקוזאקים האוקראינים שהתחיל בשנת 1749. רבים מיהודי אומן נהרגו על ידם והעיר נשרפה, רק בשנת 1761, כעבור 12 שנה הקים הגראף פוטוצקי שהיה בעל האדמה של אומאן את הישוב היהודי באומאן אך לא לאורך ימים. בשנת 1768 שוב נערכו פוגרומים ושחיטות של יהודי אומאן ע"י הקוזקים האוקראינים. בשנת 1788 התקרב האטאמאן מקסים זילוזניאק בראש חייליו האוקראיניים לעיר אומאן, כביכול בפקודת המלכה הרוסית ייקטרינה הגדולה שהתירה את דמם של היהודים והפולנים, נגד ההחלטות הקונפדרציה בבאר שהיו מכוונת נגד האוכלוסיה הנוצרית אורתודוכסית של פולין.

מושל אומאן מלאדונוביץ שהבטיח כי יגן על יהודי המקום ועל הפולנים שלח את מפקד הקוזאקים איוואן גונטה ללחום בזלזניאק. גם גונטה שהבטיח ליהודים שלא יארע להם כל רע, וזאת לאחר שקיבל מיהודי המקום סכום כסף גדול, בגד יחד עם המושל ביהודים והסגיר אותם לידי חיילי זילזניאק. היהודים לחמו בחרף נפש באנשי זילזניאק אולם ידו היתה על העליונה, ורבים מהיהודים והפולנים נהרגו. ההרג נמשך 3 ימים, מעריכים שמספר ההרוגים היה יותר מ-20 אלף נפש. היהודים פנו לעזרה לגראף בראניצקי משארוגרוד שיצא עם חייליו וגבר על ההידאמאקים. היהודים הודו לגראף בראניצקי ואף חיברו תפילת הודיה מיוחדת לכבודו, וגם קבעו "יום גזירת אומאן" בה' בתמוז כיום צום ותפילה, ואלה הם הקדושים שרבי נחמן אמר שהם מחכים לו ...

לאחר פטירתו של רבי נחמן בשנת 1810, נהגו חסידיו לבוא בהמוניהם לאומאן להשתטח על קבר רבם וקבעו ימים מיוחדים להתאספות ולהתוועדות וקראו לימים אלה בשם "קיבוץ", ביחוד בראש השנה שהיתה חובה כללית להשתתף בהתאספות זו.

העליה לקברו של ר' נחמן מברסלב באומאן לא פסקה גם בימי סטאלין, ורבים סיכנו את נפשם ובאו לאומאן גם באופן בלתי ליגאלי. גם מארץ ישראל היו באים ואף ממשיכים לבוא לאומאן למרות שאין קשרים דיפלומאטיים בין ישראל לברית המועצות, הבאים מישראל נושאים דרכונים של מדינות המקיימות יחסים עם רוסיה הסובייטית.

ידוע על חסיד מברסלב, המנוח שמואל הורביץ מירושלים שיצא בשנת 1931 לאומאן באופן בלתי ליגאלי, ושהה ליד קבר רבו כשנתיים. הוא נתפס ונידון למוות ורק הודות להתערבותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ז"ל הרב הראשי של ארץ ישראל אל מוסדות בינלאומיים שוחרר הורוביץ והגיע בשלום לירושלים.

לפני פטירתו אמר רבי נחמן מברסלב כי מי שיבוא על קברו ויאמר 10 פרקי תהילים מיוחדים ויתן פרוטה לצדקה עבורו, אף אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מואד ח"ו, אז אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו ובזו הלשון באידיש אמר: "איך וועל מיך לייגען אין דער לענג און אין דער ברייט איך זאל איהם א טובה טהאן ביי די פיאות וועל איך איהם ארוסציען פון דעם שאול תחתיות" ... חסידי ברסלב שאינם יכולים להגיע לאומאן אומרים תפילה מיוחדת שתוקנה עבורם והיא: עד כאן התפילה.

השנה חזרו לפני יום הכפורים מביקור באומן 180 חסידי ברסלב בתוכם 16 ילדים עד גיל 7 שהרבי ציווה כסגולה לבוא ולהשתטח על קברו. החסידים שיצאו השנה לאומאן באו מניו-יורק, לונדון, פריז וירושלים, קבוצה של 20 נפש ובתוכה 5 ילדים כולם בעלי דרכונים של מדינות המקיימות יחסים דיפלומטיים עם ברית המועצות. הם יצאו ביום שני 29 בספטמבר מבריסל שם התרכזו כל העולים להשתטח על קבר רבם, ללנינגראד הם הגיעו בטיסה ישירה למחרת. בשדה התעופה של לנינגרד חיכו לחסידי ברסלב אנשי האינטוריסט ולקחו אותם למלון מואר ונתקבלו בסבר פנים יפות ובלבביות רבה, במקום קיבלו שתייה ופירות ומים מינרליים. את האוכל מסיבות של כשרות הם לקחו מן הבית, שימורים ולחם.

מלנינגרד יצאו באווירון לקיוב, בשדה התעופה של קיוב חיכו להם 4 אוטובוסים מפוארים המיועדים לתיירים ולכל אוטובוס צמוד מדריך דובר אנגלית. בקיוב אוכסנו במלון המפואר "ברטיסלבה" (ברסלב), המכיל חדרים יפים ומרווחים היוצאים לצד הים. לאחר מנוחה וטעימה קלה, נסעו לאומאן להשתטח על קבר רבם ר' נחמן הנמצא בסמטה צרה ברחוב בלינסקי, הקבר צמוד לכותלו של בית מגורים בו מתגוררים זוג אוקראיני. במשך הימים נסעו מדי יום ביומו לאומאן ובחזרה לקיוב. ביום הששי ערב ראש השנה שלמחרת הוא יום ההתאספות של חסידי ברסלב כאמור, בדיוק בשעה 4 בבוקר יצאו 180 החסידים מקיוב לאומאן ובתוכם 16 הילדים וערכו במקום את התפילות ואמרו את 10 פסוקי התהלים ונתנו צדקה איש לרעהו ואמרו את התיקון הכללי. לאחר שהייה של 4 שעות באומאן הם נסעו ל "גן סופיה" במקום שנערכו בשעתו הפוגרומים ושבגללם בא רבי נחמן לגור באומאן, לפני מותו אמר הרבי "איך אפשר להיות באומאן מבלי לבקר בגן סופיה" ...

מ "גן סופיה" הם חזרו לקיוב לחגוג את ראש השנה, בדרך הם עצרו ליד נהר הנמצא במקום מוסתר ע"י עצים ובנהר זה טבלו כל 180 החסידים לקראת ראש השנה.

ה "אינטוריסט" הכין עבור החסידים מקום תפילה ושכר את האולם הגדול של המלון שבכל ימות השנה הוא משמש כמסעדה מפוארת עבור תיירים מחוץ לארץ. הם התפללו במקום זה בגלל שבית-הכנסת בקיוב הוא מרוחק מן המלון. האינטוריסט גם דאג לספר תורה, שופר הם הביאו עימם, שהושאל מבית הכנסת בקיוב. אגב נאמר להם כי בבית-הכנסת המרכזי בקיוב מצויים 70 ספרי תורה. ביום השני של ראש השנה הלכו החסידים בתהלוכה כשהם לבושים בקיטלעך ושטריימלאך לנהר דניפר לערוך את תפילת ה "תשליך". היה זה הם מספרים מחזה מרהיב עין שזה כ-80 שנה לא ראו אנשי המקום מחזה כזה.

בצום גדליה למחרת ראש השנה שלפי התכנית הם אמורים היו לחזור ולטוס ללנינגראד בחזרה לבריסל, אולם לפי בקשת החסידים שהביעו את רצונם לבקר פעם נוספת על קבר רבם, נענה האינטוריסט ונעשו כל הסידורים שיוכלו לנסוע לאומאן ולטוס בלילה ללנינגראד. בלנינגראד בלובי של מלון מוסקבה הוציא חסיד ברסלב כנור וניגן בפני הנוכחים שירים חסידיים ועבריים.

החוזרים מאומן מספרים כי לא עקבו אחריהם, השירות היה אדיב, נעשו כל המאמצים למלאות כל בקשה על הצד היותר טוב, אחד מן הקבוצה חסיד זקן שחלה קיבל טפול רפואי ואף נלקח לבית החולים בקיוב, רופא מיוחד טיפל בו וזאת מבלי לשלם עבור הטיפול.

המדריכים ואנשי ה "אינטוריסט" שוחחו עם החסידים על חסידות בכלל ועל חסידות ברסלב בפרט וגם קיבלו לקח על טבילת המקווה ...

החוזים מספרים כי בקיוב החיים נורמליים, לא ניכרת שום פאניקה בגלל הכור בצרנוביל שהמרחק מקיוב הוא כ-150 ק"מ. רק בכניסה לקיוב עוברת כל מכונית בדיקה של מידת הקרינה ואם עוברת המותר אז היא מקבלת חיטוי.