רבני בני-ברק פסקו שיופרד בין המינים באוטובוס 54 ב'

"אפרטהייד" מיני יונהג באוטובוסים הציבוריים בבני ברק: נשים ישבו לצד ימין של הנהג והגברים - בצד שמאל ...

ההחלטה נתקבלה אחרי שהגיעו תלונות על צניעות לקויה באוטובוס מספר 54 ב', היוצא מקרית הרי"מ לוין בבני ברק. המתלוננים התרעמו על כך שבקו זה, כל אחד בוחר לעצמו מקום ויושב לו, כמו באוטובוסים אחרים, והדבר גורם תערובת של נשים וגברים.

התלונות הגיעו אל רבני בני-ברק, שישבו על מדוכה זאת "שבעה נקיים" ...

בישיבה מיוחדת של רבני העיר בני-ברק - הרב משה לנדאו, הרב שמואל הלוי וואזנר ורב הקריה הרב נפתלי פייגנבוים - הוחלט לפנות אל הציבור החרדי בפסיקה, שלהבא ישבו הגברים מצד שמאל והנשים מצד ימין, ואם יחסר מקום לנשים בצד ימין, אז ישבו הנשים מאחורי הגברים, ולא מלפניהם, כמו שנאמר: "אחורי ארי ולא אחרי אשה" ... שפירושו: מוטב ללכת אחרי אריה ולא אחרי אשה, כי זו מסוכנת יותר ...


[תגובה לכתבה שהופיעה במדור "מכתבים למערכת דבר" בתאריך 09/11/1986]

"אחורי ארי ולא אחרי אשה"

בעיתון "דבר" מ- 26.10.86 הופיעה כתבה קצרה על הפרדה בין המינים בק"ק העיר בני ברק: "הגברים בצד שמאל והנשים בצד ימין".

האם ההפרדה הזאת באוטובוס בבני ברק אינה מזכירה לכם משהו? בי היא מעוררת חלחלה! עידן החומייניזם הקלריקלי הגיע לישראל! חזרה לימי-הביניים!

איפה אתן, נשי בני ברק הצנועות והכנועות? האין ביניכן אחת שתמחה על ההשפלה, העלבון והביזיון הזה?

50% מאוכלוסיית הארץ הן נשים השומרות על הגחלת המשפחתית, העובדות בחוץ ובבית, המבשלות, אופות, מכבסות, מחנכות את הילדים והנה - אסורה עליהן הבחירה לשבת באוטובוס - כי הן צריכות להשימע לתכתיב רבני העיר בני ברק - שישבו שבעה ימים ושבעה לילות, ופסקו פסיקה חרדית. ואם חלילה יחסר מקום לנשים בצד ימין, שתשב מאחורי הגבר ולא מלפניו. "כי אחרי אשה מסוכן לשבת יותר מאשר ללכת אחרי ארי". ואולי לא אחרי אשה, אלא אחורי אשה - חס וחלילה, שגב האשה לא יבלבל את מחשבותיו של הגבר, שמחשבותיו נוהות אחרי", אמר רבי אביא, רחמנא ליצלן.

הייתי מציעה לרבני העיר בני ברק, שיבנו חומה מסביב לעירם, שתמנע השפעות טמאות וזרות מהעיר "המושחתת" תל-אביב רבתי; יש לסגור את הנשים בעיר זו מאחרי בריח, שלא תוצאנה אפן החוצה; יש לחלק את המדרכות לימין ושמאל - לנשים לחוד, לגברים לחוד; יש להקים שערים גבוהים ולידם שומרים שישמרו שלא תחדור הטומאה החילונית לעיר הקדושה.

אבוי לנשים ואבוי לבושה זו!

תמר אמרנט
חיפה


[תגובה לתגובה ולכתבה שהופיעה במדור "מכתבים למערכת דבר" בתאריך 20/11/1986]

"אחורי ארי ולא אחרי אשה"

פתגם עממי ביידיש היה אומר: "כשהקדוש-ברוך-הוא רוצה להיפרע מעם הארץ, הוא מכניס פסוק בלשון הקודש לתוך פיו".

אחת הפורענויות של ימינו היא שעמי הארצות מחבבים ציטוטים מדברי חז"ל, ומשתמשים בהם בלי לדעת הקשרם ובלי להבינם. מקור המובאה שבכותרת הוא במסכת ברכות ס"א ע"א. שם מדובר על סידרה של העדפות, בסגנון "אחורי ... ולא אחורי ..." ואני הייתי מוסיף: "אחורי נמר טורף ולא אחורי לבלר עם-הארץ שהקב"ה הכניס פסוק בלשון הקודש לתוך פיו".

לגופו של עניין, אני איש בני ברק, הנוסע לעבודה יום-יום באוטובוס. את ההקשר בין "אחורי ארי ולא אחורי אשה" לבין מקום ישיבה באוטובוס לא שמעתי לא בבית הכנסת ולא בשום מקום אחר בבני ברק. נתקלתי בו לראשונה באיזה מקום באיזה עיתון. לא התרשמתי ביותר מפטפוטיו של אותו צייד סקופים, המחפש פרנסה ולו במחיר לגלוג על ציבור אזרחים שיש לו ערכים כלשהם, ואינו נרתע מלהפיץ ארסו גם במקום שיש סכנה של שיסוי יהודי באחיו.

ייאמר לתמר אמרנט (מכתב למערכת ב "דבר" 9.11.86), כי נשות בני ברק ה "מסכנות" אינן זקוקות להגנתה וד"ל.

מוטב שהיא תגיב על החרפה הציבורית השכיחה באוטובוסים, שאשה שכרסה בין שיניה עולה על הרכב ואיש מבין הצעירים הנאורים, "הלא קלריקלים", לא קם ולא זע. תופעה אופיינית מבישה זו אינה מאפיינת את אנשי בני ברק, ולא משנה באיזה אוטובוס הם נוסעים.

מקריאת ידיעות סרק ודופי מסויימות ומן התגובות עליהן, מתקבל הרושם כאילו באמת הכל בסדר בחברה הישראלית, ולא חסר לנו דבר אלא להסית יהודי ביהודי, פשוט, שיהיה קצת שמח ...

גרשום הרפנס
הוועה"פ של ההסתדרות