ילדי מבחנה

הרבנים חלוקים בדעתם מה דינם של תינוקות המבחנה לפי ההלכה. ומה עם בתו של ירמיהו שנתעברה ממנו באמבטיה?

מה דינם של "ילדי המבחנה" לפי ההלכה היהודית? האם הם נחשבים לבנים או בנות חוקיים לכל דבר לענייני ירושה, פריה ורביה, יבום וחליצה וכו'. בשאלה הלכתית זו קיימים חילוקי דעות בין רבנים, דיינים פוסקים ורבנים קדמונים.

הראשון שפסק והתיר את הולדת "ילדי המבחנה" היה הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, וחוות דעתו תאמה את החלטת משרד הבריאות לאשר את הניסויים הרפואיים של הפריית ילדי המבחנה" לנשים עקרות.

פסק דינו של הרב עובדיה יוסף, שניתן לאחר לידת "תינוקת המבחנה" הראשונה בעולם (באנגליה), עמד בניגוד לדעת "עמיתו" דאז, הרב שלמה גורן, שפסל את חוקיות ההתייחסות של התינוקת להוריה מבחינה הלכתית.

בפסק הדין אמר הרב יוסף, כי התינוקת נחשבת לבת חוקית להוריה בתנאי שהיתה הקפדה מלאה שהזרע, אשר השתמשו בו להפריה, היה של הבעל. תנאי נוסף הוא, כי לבני הזוג לא היתה שום אפשרות אחרת להוליד ילדים. הרב יוסף ציין, כי קיימת מחלוקת בין גדולי ההלכה בשאלה זו, ולמרות זאת הוא מתיר.

הרב יוסף מסתמך על התלמוד ועל גדולי הפוסקים. בין היתר מצטט הרב יוסף את דעת רבנו פרץ בהגהות הסמ"ק [ספר מצוות קטן]: שאשה שקלטה זרע מאיש שלא בדרך ביאה, ונתעברה וילדה, הוולד כשר, ומתייחס אחריו ונחשב כבנו לכל דבר".
ומליקוט מהרי"ל דף פ"ה (מגדולי רבני אשכנז) מובאת האגדה הבאה: "בתו של ירמיהו הנביא התרחצה באמבטיה לאחר שהתרחץ מקודם אביה שם, וקלטה זרע מאביה (שיצא ממנו לאונסו) ונתעברה וילדה את בן סירא והכל היו מעידים על רוב צניעותה וחסידותה עד שהיו בטוחים שלא זנתה ח"ו והיה ברור שנתעברה באמבטיה". ורבינו שמעון בר צמח (רבה של אלג'יריה לפני יותר מ-500 שנה) דן על פי האגדה הנ"ל להלכה, שהבת או הבן שנולדו באופן שכזה כשרים לבוא לקהל.

ואילו הרב יהודה גרשוני, ראש ישיבת "ארץ ישראל" בניו-יורק ותלמידו המובהק של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ז"ל, חולק על פסק דינו של הרב יוסף. בספרו "קול צופיך", שהופיע לאחרונה בירושלים, מביא גרשוני דברי פוסקים הסוברים, כי תינוקת המבחנה אינה מתייחסת לא לאביה ולא לאמה. הוא מסתמך גם על האגדה על "התינוק באמבטיה" ואומר, שתינוק זה נחשב לבנו של ירמיהו, משום שאין שם שום תערובת וחומרים אחרים המעורבים בעצם הזרע של הבעל. מה שאין כך ב "תינוקת המבחנה", שיש שם חומרים של תזונה ונסיובי דם מבחוץ. לפי הרב גרשוני יוצא, כי "תינוקת המבחנה" אינה נחשבת לבת ואינה פוטרת ממצוות פריה ורביה או מיבום וחליצה.

בשאלות ותשובות "דברי מלכיאל" ^{[ * ]} חלק ד' סימן ק"ז, הובא סיפור על אשה שלא ילדה זה שמונה שנים. הרופאים באו לידי מסקנה, ש "המקור" שלה נתעקם ואינו יכול לקבל זרע כראוי, ולכן יעצו לה, שהם יקבלו זרע מבעלה בשפופרת העשויה באופן מיוחד לכך, ואחר-כך יכניסו הזרע לתוך רחמה של האשה דרך השפופרת בעת נידתה, כי באותו הזמן פתוח המקור ובאופן שכזה תוכל להתעבר. בעל "דברי מלכיאל" דן בשאלה זו מכמה אספקטים הלכתיים ואומר, שגם אם מותר להוציא זרע לבטלה לשם מטרה זו, יש חשש שהרופאים יכניסו זרע של מישהו אחר, כי הם מעוניינים להצליח. ומנימוקים אלה בא ה "דברי מלכיאל" לידי מסקנה שאסור לעשות כן.