הוחלט: לא עוד שמות תנ"כיים ב "פסגת זאב"

"פסגת זאב", השכונה הירושלמית על שם זאב ז'בוטינסקי מפירה מדי פעם את השגרה של ועדת השמות לרחובות בעיריית ירושלים ומעסיקה אותה בישיבות רבות ובדיונים מרתוניים.

הפעם היה זה "דבר" שגרם את ישיבת הוועדה לדיון שמות רחובות בגבעות הסמוכות ל "פסגת זאב".

בהסתמך על העיתון מ- 14.7.88 שפרסם כי הוועדה החליטה לתת שמות מן התנ"ך לגבעות הנזכרות, שעליהן אמורות להיבנות עשרות אלפי יחידות דיור, כגון: גבע, ליש, נוב - שמות מתקופות המקרא שהיו קשורים עם ירושלים. זאת בניגוד לעמדת משרד השיכון וחברי הליכוד בוועדה שדרשו לקרוא לכל האיזור "פסגת זאב" וכדי להבחין בין איזור לאיזור בשכונה הציעו לקרוא פסגת זאב-מערב, פסגת זאב-דרום, פסגת זאב-מזרח ופסגת זאב-צפון, או פסגת זאב א' ב' ג' ד'. חברי הוועדה האחרים לעומת זאת טענו כי שמו של ז'בוטינסקי הונצח דיו בירושלים בקריאת שמות כמו: רמת זאב, רחוב ז'בוטינסקי.

בעקבות הפרסום שלח ד. צמרת מהלשכה לסטטיסטיקה מכתב לוועדה שבו הסב את תשומת ליבם של חבריה לכך ששמות כמו ליש, נוב וגבע כבר קיימים ברחובות ירושלים: גבע ונוב בשכונות נחלאות וליש בשכונת גילה.

צמרת פנה אל הוועדה כאיש סטטיסטיקה, הממונה מטעם משרד הפנים והמפקח הארצי על הבחירות לכנסת על תיחום אזורי הקלפי ועל הטיפול בקובץ הכתובות של מרשם התושבים. הוא מביע חשש שאם אכן ייקבעו השמות הללו ב "פסגת זאב", תהיה כפילות שתגרום בלבול וטעויות בין התושבים ושיבושים במערכות הממוחשבות של הגופים המשתמשים בקובץ הכתובות של המרשם.

בישיבת ועדת השמות שנערכה בסוף השבוע שעבר ודנה במכתבו של צמרת, הוחלט לבטל את ההחלטה על השמות גבע, ליש ונוב והוצעו שמות אחרים. את הגבעה, הנקראת בערבית "ראס אל עמר", הוחלט לקרוא רמת עמר. שמות אחרים יהיו מכלל היופי, התקומה, ניצחון, רמת אפרים, רמת בנימין. כן הועלתה הצעה לקרוא לאחת הגבעות המיועדת לשיכון חרדים "מעלה שלמה" (המלך שלמה וכן שם הקשור עם ירושלים) - כך יונצח גם שמו של שלמה זלמן דרוק שכיהן כחבר מועצת העיריה מטעם פא"י יותר מ-20 שנה.