מדענית מרפא"ל שואלת את הרב אבינר, אם מותר לה לעסוק בחיזויים ובסטטיסטיקה לפי דיני ישראל. והוא משיב לה. תמונת מצב של ישראל החדשה הרב הראשי לישראל,
מרדכי אליהו, פסק שאסור לסמוך על "הורוסקופים" למיניהם המופיעים בעיתונים. "בהלכה נפסק שאסור לנחש ולעונן, ואדם העובר בדרך ורואה חתול (שחור) ואומר לא אעבור בגלל החתול, או כל מיני ניחושים וכן חוזים בכוכבים - כל אלו אסורים הם. וצריך להיות "תמים עם אלקיך", ואין לחשוש למזלות כי "אין מזל לישראל" מפני שהם למעלה ממזלות".
בקרב הציבור היהודי הדתי מתעוררות, לעומת זאת, שאלות לגבי
כשרות השימוש בסטטיסטיקה, מדע הסיכוי והחיזוי. הרב שפרן, שהוא גם מרצה לאתיקה רפואית שע"י
האוניברסיטה העברית בירושלים, סיפר בהרצאתו על הסקרים (בחירות) למיניהם,
בבית-כנסת "
קרית משה" בירושלים, כי מדענית ב "רשות אמצעי לחימה", רפא"ל, פנתה אל הרב שלמה אבינר בשאלה הבאה:
"לאחר היסוסים רבים החלטתי להטריחו, והשאלה דלהלן דחופה לי במישור כלל ישראל, ולכן אני מעיזה לפנות בבקשה לקבל תשובה בכתב. אני עובדת ברפא"ל. לאחרונה צורפתי לקבוצה מסויימת. לצורך עבודה זו דרוש ידע בסטטיסטיקה, אותות אקראיים וכיוצא בזה. מאז ומתמיד התקשיתי להסתדר עם נושאים אלו, לא ברור לי באיזו זכות מותר לנו לעשות חיזויים, אם יש לנו רשות לחזות תופעות (מבחינה סטטיסטית) ? מושגי הסיכוי והחיזוי וכיו"ב לא מסתדרים לי עם מושגינו והשקפתינו על טבע ועל נס.
מדובר בהחלטות שיש להן השלכות לכלל ישראל, וישראל, כך לימדוני, אינם כפופים למזל, מושג הטבע הרגיל לא שייך בהם. לעם ישראל יש דרך מיוחדת, טבע משלו. האם מותר להשתמש בכלים הסטטיסטיים? חיפשתי כדרכי דברי חכמים בנידון, אך העליתי חרס. לפיכך בקשתי שטוחה בפני כבוד הרב לענות לי על שאלותי".
התמזל מזלו של
רפא"ל שהמדענית לא פנתה בשאלה כזו אל רב מסוגו של
הרב יצחק פרץ מש"ס שדעתו והשקפת עולמו על פרופסורים ומדענים למיניהם ידועה ברבים, והתשובה שלו היתה בוודאי גורמת לאבדן מדענית למפעל מלחמתי זה.
הרב שלמה אבינר הוא ראש
ישיבת "עטרת כהנים", בוגר
ישיבת "מרכז הרב"
בירושלים, ונוסף ללמדנותו בתורה הוא גם איש מדע שהכניס את "יפיותו של יפת באהלי שם". הרב השיב לה תשובה ארוכה ומדעית המסתמכת על
הרב אברהם יצחק הכהן קוק ז"ל ראש
הרבנים לארץ ישראל. הוא כותב למדענית, בין היתר:
"הנה זהו דבר פשוט שכל המדע מסופק במהותו, והוא נחשב כאמת רק לפי מצב ידיעותינו בפרק מסויים של ההיסטוריה. ובכל זאת התירה לנו התורה וציוותה עלינו התורה להסתמך עליו.
אפילו לגבי הצלת נפשות כמו שכותב הרב קוק "ופשטם של דברי חז"ל (
בבא קמא פ"ה) ורפא ירפא מכאן שנתנה תורה רשות לרופא לרפאות, מורה כן, שעיקר הרפואה מצד חכמתה מסופקת היא, שאם היה הדבר ברור איך יעלה על הדעת שלא יהיה מחוייב לרפאות, וכי אין עובר על דם רעך על כל צרה שבא עלינו אפילו מן השמיים ... ומכל מקום אנו מצווים להצילו? ... אלא שעיקר היסוד מפני שכל עיקרי הרפואה אינם מבוררים כל כך ואין יודע בבירור אם אין הנחותיהם מסופקות, על כן הוצרך לנתינת רשות, שמכל מקום אין דרך אחרת מפני בני אדם" כותב רב בספרו "דעת כהן" עמוד ר"ס.
אם נמצאים בידינו כלי ניתוח מדעיים שיכולים להביא תועלת לכלל ישראל ולמעט סכנת נפשות אפילו במעט רשאים אנו להשתמש בהם, ולא עוד אלא שאנו חייבים לעשות זאת מבחינה מוסרית. כשהתחילו ליישם בצבא (האמריקאי) את תורת
המשחקים שגילה וון ניומן, התברר שירד מספר האבידות בנפש וברכוש, לכן ודאי שיש להשתמש בהם. הרי בעניינים כאלה גם אי-עשיה היא עשיה שהרי בין כה וכה חייבים להחליט.
גם קצין שמפקד על יחידה בקרב אינו שולט על איזה מידע חמור, על פיו הוא יכול להחליט על כל צד. הוא פועל על פי הדרכות שקיבל ועל פי נסיונו, אבל גם על פי אינטואיציה מסויימת. כל זמן שהוא נאמן להוראות שקיבל וחופש פעולתו שנתנם במסגרת המקובלת - הרי הוא פטור מבחינה מוסרית מכל תקלה שארעה, והוא בגדר עוסק במצווה. ואין לומר שחוקי
הסטטיסטיקה הם לא חוקים מדעיים כל כך, שהרי הכל מבוסס על אי-ודאות. אדרבה, חוקים אלה הם חוט השדרה של כל המדע. באמת כל החוקים הם סטטיסטיים, שהרי ברמה מיקרוסקופית הכל אי-ודאי, ורק ברמה מאקרוסקופית הדברים נראים לנו קבועים בגלל חוק המספרים הגדולים".
הרב אבינר מסתמך גם על התלמוד, שכן בענייני הלכה מסתמכים על גורמים סטאטיסטיים. כדבריו:
אם ילד אחד מת מחמת מילה, נחשב הדבר למקרה, אבל אם מתו שני אחים - נחשב הדבר לחזקה, ואין למול את השלישי עד שיגדיל, מחשש דממה. ובאופן יותר כללי, נאמר בתורה "אחרי רבים להטות". לכן בכל מחלוקות הולכים אחרי הרוב, ובספר
החינוך מסביר שהוא מפני שיש יותר סיכויים שהרוב יצדק מאשר המיעוט, והדברים מגיעים עד דיני נפשות. כמובן שאין כוונתי שאפשר ללמוד סטטסטיקה מן הגמרא, רק להדגים שלפעמים הולכים אחרי הרוב אף בדברים חמורים ולא "מחמירים" כמעט.
ומה שנודע בעניין נס וטבע, אומר הרב אבינר:
"ודאי שעם ישראל נמצא מעל הטבע וכל ההיסטוריה שלו היא ניסית. אבל גם הנס הוא מאורג בטבע, לפי הרב קוק. ואנו מצווים לפעול על פי הטבע, כי "אין סומכים על הנס" וביחוד במקום סכנה. וקל וחומר, בענייני מלחמה. אנו רואים שהתורה לא סמכה על הנס, שהרי צוותה על התארגנות צבאית, כפי שהוכיח
הרמב"ן כמה פעמים. נאמר, בין היתר, "כי התורה לא תסמוך על הנס שירדוף אחד אלף"
מקור הכתבה
הרב הראשי לישראל
מרדכי אליהו פסק שאסור לסמוך על "הורוסקופים" למיניהם המופיעים בעתונים, וזאת בהסתמך על מקורות כי אסור להאמין בניחושים ויש להיות תמים עם אלקיך ואין לחשות למזלות כי "אין מזל לישראל" בגלל שהם למעלה ממזלות ...
לשאלה: אנשים רבים מסתכלים בעיתונים חילוניים במדור הנקרא "הורוסקופ" ומאמינים בניחושים הנאמרים בו. האם מותר לאדם לסמוך על כך? השיב הרב אליהו בין היתר:
"בהלכה נפסק שאסור לנחש ולעונן, ואדם העובר בדרך ורואה חתול (שחור) ואומר לא אעבור בגלל החתול או כל מיני ניחושים וכן חוזים בכוכבים כל אלה אסורים הם וצריך להיות "תמים עם אלקיך", לפיכך אסור לסמוך על הדברים הללו המתפרסמים בעתונים".
עד כאן התשובה של הרב אליהו.
יתירה מזו ההקצנה שחלה גם בתוך
היהדות הדתית חדרה מתוך כתלי המדע של "רשות לפיתוח אמצעי לחימה" הנקרא
רפא"ל. ועל כך סיפר דרך אגב הרב יגאל שפרן באחת
ההרצאות שנשא בבית כנסת
קרית משה בירושלים.
הרב שפרן שהוא גם מרצה לאתיקה רפואית שע"י
האוניברסיטה העברית בירושלים, בהרצאתו על הסקרים (בחירות) למיניהם סיפר כי מדענית ברשות אמצעי לחימה פנתה אל רב ושאלה אותו אם מותר לה לעבוד ברשות זו מאחר והיא עובדת על ידע סטטיסטי שהוא גם בגדר ניחושים. השאלה שהיא מבקשת עליה תשובה בכתב היא:
"לאחר היסוסים רבים החלטתי להטריחו והשאלה דלהלן דחופה לי במישור כלל ישראל, ולכן אני מעיזה לפנות בבקשה לקבל תשובה בכתב.
אני עובדת ברפא"ל לאחרונה צורפתי לקבוצה מסויימת, לצורך עבודה זו דרוש ידע
בסטטיסטיקה בתהליכים "סטוכסטיים", אותות אקראיים וכיוצא בזה.
מאז ומתמיד - כותבת המדענית - התקשיתי להסתדר עם נושאים אלו, לא ברור לי באיזו זכות מותר לנו לעשות חיזויים (פרדיקציות), באם יש לנו רשות לחזות תופעות (מבחינה סטטיסטית), מושגי הסיכוי והחיזוי וכיו"ב לא מסתדרים לי עם מושגינו והשקפותינו על טבע ועל נס.
נוסף לכך כשיש אי ודאות על סמך מה מותר לי להחליט החלטות שצידוקן סטטיסטי? מדוע מותר לי להניח שתהליך מסויים מתנהג כ "רעש לבן" (גאוסי) או רעש צבעוני, רק מפני שאינני מוצאת מכנה משותף ודאי אחר ? ...
מדובר בהחלטות שיש להן השלכות לכלל ישראל, וישראל - כך למדוני - אינם כפופים למזל, מושג הטבע הרגיל לא שייך בהם, לעם ישראל יש דרך מיוחדת, טבע משלו, האם מותר להשתמש בכלים הסטטיסטיים? חיפשתי כדרכי דברי חכמים בנידון, אך העליתי חרס. לפיכך בקשתי שטוחה בפני כבוד הרב לענות לי על שאלותי"
עד כאן השאלה.
התמזל מזלו של
רפא"ל שהמדענית לא פנתה בשאלה זו אל רב מסוגו של
הרב יצחק פרץ מש"ס שדעתו והשקפת עולמו על פרופסורים ומדענים למיניהם ידועה ברבים והתשובה שלו היתה גורמת לאבדן מדענית למפעל מלחמתי זה.
אלא פנתה אל
הרב שלמה אבינר ראש
ישיבת "עטרת כהנים" שנוסף ללמדנותו בתורה הוא גם איש מדע שהכניס את יפיפיתו של יפת באהלי שם, ומשיב לה תשובה ארוכה ומדעית וזאת בהסתמך על
הרב אברהם יצחק הכהן קוק ז"ל ראש
הרבנים לארץ ישראל שהרב אבינר הוא בוגר
ישיבת "מרכז הרב"
בירושלים .
הרב אבינר כותב למדענית בין היתר:
"הנה זהו דבר פשוט שכל המדע מסופק במהותו, והוא נחשב כאמת רק לפי מצד ידיעותינו בפרק מסויים של ההיסטוריה. ובכל זאת התירה לנו התורה וצוותה עלינו התורה להסתמך עליו. אפילו לגבי הצלת נפשות, כמו שכותב הרב קוק "ופשטם של דברי חז"ל (
בבא קמא פ"ה) ורפא ירפא - מכאן שנתנה תורה רשות לרופא לרפאות, מורה כן, שעיקר הרפואה מצד חכמתה מסופקת היא, שאם היה דבר ברור איך יעלה על הדעת שלא יהיה מחוייב לרפאות, וכי אין עובר על דם רעך על כל צרה שבאה עלינו אפילו מן השמיים ... ומכל מקום אנו מצווים להצילו ? ... אלא שעיקר היסוד מפני שכל עיקרי הרפואה אינם מבוררים כל כך ואין יודע בבירור אם אין הנחותיהם מסופקות, על כן הוצרך לנתינת רשות, שמכל מקום אין דרך אחרת בפני בני אדם, כותב הרב בספרו דעת כהן עמוד ר"ס.
נוסף לכך כותב
הרב אבינר בתשובתו:
אם נמצאים בידינו כלי נתוח מדעיים שיכולים להביא תועלת לכלל ישראל ולמעט סכנת נפשות אפילו במעט רשאים אנו להשתמש בהם, ולא עוד אלא שאנו חייבים לעשות זאת מבחינה מוסרית. כשהתחילו ליישם בצבא (האמריקאי) את תורת
המשחקים שגילה וון ניומן, התברר שירד מספר האבידות בנפש וברכוש, לכן ודאי שיש להשתמש בהם. הרי בעניינים כאלה גם אי עשיה היא עשיה שהרי בין כה וכה חייבים להחליט.
נוסף לכך נאמר בתשובתו של הרב אבינר:
נכון ששימוש בכלים סטטיסטיים אינו כל כך מדע חמור כמו
מתמטיקה סדורה, והרבה פעמים המודלים קצת שרירותיים, המציאות אינה כל כך ממושמעת אפילו לעקומת גאוס (גאוס קרל פרידריך (1777-1855) מתמטיקן גרמני, המוחזק אחד מן השלישיה של גדולי המתמטיקאים של כל התקופות ארכימדס, ניוטון שזכה לכינוי ראשון למאתמטיקאנים), ונשאר מרחב של אינטרפרטציה, אבל גן קצין שמפקד על יחידה בקרב אינו שולט על איזה מדע חמור על פיו הוא יכול להחליט על כל אלא הוא פועל על פי הדרכות שקיבל ועל פי נסיונו, אבל גם על פי אינטואיציה מסויימת. כל זמן שהוא נאמן להוראות שקיבל וחופש פעולתו שנתנם במסגרת המקובלת - הרי הוא פטור מבחינה מוסרית מכל תקלה שתארע, והוא בגדר עוסק במצוה.
ואין לומר שחוקי הסטטיסטיקה הם לא חוקים מדעיים, כל כך, שהרי הכל מבוסס על אי ודאות. אדרבה חוקים אלה, הם חוט השדרה של כל המדע. באמת כל החוקים הם סטטיסטיים שהרי ברמה מיקרוסקופית הכל אי-ודאי ורק ברמה מאקרוסקופית הדברים נראים לנו קבועים בגלל חוק המספרים הגדולים.
הרב אבינר מסתמך גם על התלמוד בענייני סטטיסטיקה, שבענייני הלכה מסתמכים על גורמים סטטיסטיים. למשל:
אם ילד אחד מת מחמת מילה, נחשב הדבר למקרה, אבל אם מתו שני אחים, נחשב הדבר לחזקה ואין למול את השלישי עד שיגדל מחשש דממת (
שולחן ערוך יורה דעה רס"ג).
ובאופן יותר כללי נאמר בתורה "אחרי רבים להטות" (שמות כ"ג ב'), לכן בכל מחלוקת הולכים אחרי הרוב, ובספר
החינוך מסביר שהוא מפני שיש יותר סיכויים שהרוב יצדק מאשר המיעט והדברים מגיעים עד דיני נפשות. כמובן שאין כוונתי - כותב הרב אבינר - לומר שאפשר ללמוד
סטטיסטיקה מן הגמרא, רק להדגים שלפעמים הולכים אחרי הרוב אף בדברים חמורים ולא "מחמירים" כמעט.
ומה שנוגע בענין נס וטבע, אומר הרב אבינר:
ודאי שעם ישראל נמצא מעל הטבע וכל ההיסטוריה שלו היא ניסית. אבל גם הנס הוא מאורג בטבע (בספרו של הרב קוק "אורות ישראל ותחיתו ב' י"ד) ואנו מצווים לפעול על פי הטבע, כי "אין סומכים על הנס" (
יומא כ"א, ירושלמי יומא א.ד. פסחים ס"ד) וביחוד במקום סכנה (
שבת ל"ב תענית כ') ואפילו שלוחי מצוה איפה שהסכנה ברורה (קדושין ל"ט) וקל וחומר בענייני מלחמה, אנו רואים שהתורה לא סמכה על הנס שהרי ציוותה על התארגנות צבאית, כפי שהוכיח
הרמב"ן כמה פעמים (רמב"ן על התורה אמור כ"א י"ז, במדבר א' מ"ה, שלח י"ג א' שופטים כ"ח)."
הערות על גירסת המקור: הגירסה שהודפסה בעיתון דומה למדי לגירסת המקור. הושמטו מילים מדעיות כמו "תהליכים סטוכסטיים", גאוסי וכל נושא הרעש הלבן.
פסקה שלמה שהושמטה עוסקת בעקומת גאוס, ומשמעותה. אי אפשר להתעלם מליבון הפרטים שעשה נח זבולוני בבואו להבהיר מי היה גאוס, שנות הולדתו ופרטים נוספים עליו (פרטים שלא הופיעו בתשובת אבינר המקורית) - ויש לזכור אלו הימים לפני הויקיפדיה ...
מעניין גם להסתכל בתשובה המקורית של
הרב אבינר לשואלת, המצורפת, ניתן לראות בתשובה את החלקים אותם החליט רנ"ז לצטט, על אלה דילג, ואיזה טרח להבהיר.
- אלי זבולוני
© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות
למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By