מלחמת האתרוגים

כל חג ובעיותיו. בארה"ב מתנהל ויכוח מה עדיף, אתרוגים מישראל או ממארוקו, ויש גם ויכוח בקשר להדסים המשולשים

מדי שנה, לקראת חג הסוכות, מתעוררת הבעיה של אתרוגי מרוקו ויוון, שהם הנפוצים ביותר בקרב היהדות החרדית הקיצונית בארה"ב (חסידי סאטמר ואחרים). רבנים וראשי ישיבות, חרדים ואורתודוקסים, יוצאים מדי שנה בקריאה לציבור החרדי והדתי לקיים את מצוות "נטילת לולב" על אתרוגים הגדלים בארץ ישראל, ולהחרים את אתרוגי מרוקו ויוון. אף-על-פי-כן מתפרסמות מודעות בעתונות היהודית החרדית על המקומות שאפשר לרכוש בהם אתרוגים ממארוקו ומיוון.

כנגדם מתפרסמות מודעות הקוראות לרכוש אתרוגים מישראל, בהסתמך על רבנים שמצאו אסמכתא הלכתית לפסול את האתרוגים הבאים ממרוקו. הם מסתמכים על מסורת ממשה רבנו בסיני, שפרי האתרוג צריך להיות תא של זרע וגרעינים. לטענתם, לפי הניסויים שנעשו במעבדות משוכללות לא נמצא התא הנדרש באתרוגי מרוקו ויוון ומשום כך הם פסולים.

גישה מיוחדת לענייני אתרוגים יש לחסידי חב"ד. הרבי שלהם משתמש אך ורק באתרוגים המיובאים מקאלאבריה - יאנובה (איטליה), וזאת על סמך מסורת המקובלת על חסידי לובאביץ', שהאתרוג הראשון האמיתי הוא שגדל בקאלאבריה. מסורת זו מובאת בספר המנהגים - מנהגי חב"ד - המלוקט מכתביהם ומרשימותיהם של נשיאי חב"ד. נאמר שם בין היתר: "קבלה בידינו מאדמו"ר הזקן בעל התניא ושולחן ערוך (הרב שניאור זלמן בן ברוך מלאדי, 1745-1813, מייסד חסידות לובאוויץ, המכונה בפי חסידיו האדמו"ר הזקן - נ.ז.), להדר אחר אתרוגי קאלאבריה-יאנובה מטעם הידוע לו, ואמר: כאשר אמר הקב"ה למשה "ולקחתם לכם פרי עץ הדר (הלוא היו במדבר ומנין לקחו אותו ?) הושיבו שלוחים על ענן ושלחום להביא אתרוגים מקאלאברה".

ועוד נאמר שם: "ראה בשו"ת חתם סופר חלק אורח חיים סימן כ"ז, האמור, דינו של אתרוג כדין של עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת, על כן אותם האתרוגים הבאים מיאנובה (קאלאבריה), שמסורת בידנו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי צרפת, אשר מעולם ישבו במדינות אשכנז, יוצאי ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנובה הן הנם הכשרים ואין צריך שום סימן". הרבי מלובאביץ', כאמור מברך איפוא אך ורק על אתרוגי קאלבריה. שליחים מטעם הרבי יוצאים מדי שנה להשגיח על גידולם ועל קטיפתם של האתרוגים בקאלאבריה.

עד כאן בעיית האתרוגים, ומכאן ואילך בעיית ההדסים המאוגדים עם הלולב. הבעיה התעוררה דווקא בישראל, שכן מדובר "בהדסים משולשים בהנדסה גנטית". האם נוכל לברך עליהם? בעקבות מחקרים על הנדסה גנטית בצמחים, התגבש בארץ הרעיון ליישם את הדבר בהדסים, בגלל הקושי שבהצמחת הדסים משולשים יציבים.

לפי ההלכה יש לקחת, לצורך מצווה, "ענף עץ עבות", שיהיו יוצאים מבד ההדס שלושה עלים (או יותר) מכל קן וקן, סמוכים זה לזה, בעיגול אחד בשווה. אם אחד מהם גבוה או נמוך מן השניים, הוא נקרא "הדס שוטה".

הרב מנחם בורשטיין מישיבת "מרכז הרב" בירושלים, שהתמחה בבדיקת ארבעת המינים, העלה את הרעיון לגדל הדסים מתאימים באמצעות הנדסה גנטית. הרב בורשטיין פנה בנידון אל ראש מחלקת המטעים במכון לחקר חקלאי וולקני, ד"ר עודד ראובני, שהוא מומחה בתחום הזה. ד"ר ראובני נאות להקצות בחממות המשוכללות של המכון מקום מיוחד לבדיקת הנושא. כן פנה הרב באותו נושא אל פרופסור דניאל זהרי מהאוניברסיטה העברית, מדען בעל שם בין-לאומי בתחום ההנדסה הגנטית בצמחים. פרופסור זהרי אמר לרב, כי בהסתמך על כל הידע שהצטבר בטיפוח צמחי נוי, ירקות ועצי פרי, אין ספק שאפשר להגיע להצמחת הדסים משולשים, לפי דרישת ההלכה. הוא אף הסכים לנסח את ההליכים והשלבים השונים של הפורייקט.

בשיחה שקיים הרב בורשטיין עם פרופסור אליעזר גולדשמידט, שחשף בזמנו את סוד צמיחת הפיטמים באתרוג, הבהיר לו הפרופסור את הקשיים השונים הכרוכים בטיפוח זן כזה, כל שכן שבהדס, כדי להבטיח צמיחת עלים משולשים, יש לטפל באמיר הצמיחה.

בעבר חקרו את הנושא גם שני תלמידי תיכון, שעשו עבודת גמר על טיפוח ההדס - האחד בכפר הנוער הדתי שבכפר חסידים, בהדרכתו של צבי אורלן החוקר בעצמו זה שנים רבות את ההדסים, והאחר בהדרכתו של האגרונום משה זקס.

לאור כל אלה פנה הרב בורשטיין אל יוסף וידברג, מגדל ותיק של הדסים, וביקש ממנו לסייע ביישום המידע הרחב שכבר הצטבר בנושא. ואמנם בימים אלה התחיל וידברג להכשיר כמה דונמים בפרדסו, לעריכת הניסויים השונים במסגרת המחקר.