בתגובה יוצאת דופן בחריפותה, על דברי
הרב אליעזר מנחם שך על
המערך והקיבוצים
, יצא "
שר החוץ" של נטורי קרתא, הרב משה הירש.
הרב הירש הסתמך על עובדות, מסמכים ואף הראה בקיאות בכתבי
זאב ז'בוטינסקי ושואל את הרב שך, האם הז'בוטינסקאים הם יותר צדיקים מאנשי המערך והקיבוצים. הוא מונה כרוכל את "דבקותם" בדת ובמסורת של מחוללי התנועה הז'בוטינסקאית, שחברי
הליכוד (חרות) רואים עצמם ממשיכי דרכם.
בראש וראשונה מביא הרב הירש את ה "צוואה" של זאב ז'בוטינסקי, שכתב אותה ב-3 בנובמבר 1935 בהיותו בפאריס, המתחילה במלים אלו: "רצוני שיקברוני או ישרפו את גווייתי (אחת היא לי) בו במקום שימצאני המוות ואת עצמותי, אם אקבר בחוץ לארץ, אין להעביר לארץ ישראל, אלא לפי פקודת הממשלה היהודית של ארץ זו כי תקום".
הרב מוסיף ואומר, כי אמנם בנו עָרי ביקש לקיים את מצוות המת כלשונה וככתבה ורצה לשרוף את הגופה, אך משום התערבותם של ראשי מפלגת הצ"ח (הסתדרות ציונית חדשה), שטענו כי טקס השכבת גווייתו של ז'בוטינסקי עלול לפגוע באינטרסים של המפלגה ומניעת תמיכת
הדתיים, נכנע ערי.
דפים בנושא:
© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות
למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By