חגורי שק ואפר על ראשם, קיבלו אנשי
נטורי קרתא בירושלים את
חג העצמאות ה-42, "יום אידם של הציונים" כלשונם.
לדעת הנטורים אין להתייחס ליום העצמאות כאל יום של "אבל לאומי", משום שהמדינה הציונית
ממילא מתפוררת. למרות זאת, מייד עם תום
יום הזכרון, פתחו הנטורים את חג העצמאות בהנפת שני דגלי ענק שחורים מעל בניין "
תורה ויראה", המעוז של נטורי קרתא, השוכן בלב ליבה של השכונה החרדית
מאה שערים, ודגלי
אש"ף מעל הגזוזטראות.
פרחי נטורי קרתא הזאטוטים עסקו בהורדת דגלוני כחול לבן מעל מכוניות שעברו בשכונה, כדי להתאמן בשריפת דגלי המדינה, לקראת
ל"ג בעומר.
בתלמודי תורה ובבתי-הספר לבנות חרדיות התנהלו ביום העצמאות הלימודים כרגיל.
בשכונות החרדיות בירושלים, גאולה ומאה שערים, לא ניכר כלל חג העצמאות, לא הונפו דגלי הלאום, לרבות על משרדים ממשלתיים אשר במקום כגון: המכון הגיאולוגי השייך למשרד האנרגיה - משרד שהופקד השנה בידי איש
ליכוד - וזאת כנראה כדי לא להרגיז את אנשי "
דגל התורה". גם על
בנק פועלי אגודת ישראל בגאולה, שבראשו עומד ח"כ
אברהם ורדיגר, לא הונף דגל המדינה, ואילו על בנק זה במאה שערים הודבקה, במסגרת שחורה, ההודעה הבאה: " בס"ד חנותי סגורה לאות מחאה על 42 שנות הנפת דגל המרד נגד השם ותורתו הקדושה על-ידי הכופרים הנאציונים ..."
הודעות דומות הודבקו על החנויות שהיו סגורות בשכונה, ומאלה שנשארו פתוחות הורדו הדלתות מעל הצירים, כמו שנהג
עמרם בלוי בשעתו. כמו כן נישאו נאומי הסתה נגד המדינה.
דפים בנושא:
צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות
למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By