סרט קצר, המספר על רכבת המוות, שהובילה יהודים לתאי הגאזים במחנה ההשמדה טרבלינקה, רכבת ששמה היה "זונדערצוג" (רכבת מיוחדת), מוצג באחרונה בבתי-הקולנוע בפולין. הסרט, הנמשך רק 10 דקות, פותח במלים אלה: "בשנת 1978 חל יום השנה ה- 35 לחיסולו של גטו ורשה בידי הכובשים הגרמניים. תושבי הגיטו הרימו את נס המרד בידעם מראש, כי הוא חסר-תקווה. עובדות אלה שימשו נושא ורקע ליצירת הסרט "זונדערצוג" .
הסרט נכתב ובוים בידי הבמאי הצעיר ויטולד סטוק, שעדיין לא נולד בתקופת
השואה ורק קרא על כך. הוא ניגש לעבודתו מלא התלבטויות. הוא ביקר בטרבלינקה ונשם שם את האווירה, הדחוסה עד עצם היום הזה.
הסרט "זונדערצוג" מקבל בתוכו את קידוש השם של היהודים בכל הדורות ואת ההשמדה, שנמשכה כ- 5 שנים. הסרט ממעט במלל ובדיבורים ורק דיאלוג חרישי בין ילד ואמו נשמע במשך כל נסיעת הרכבת.
בסרט "זונדערצוג" רואים תחנות רכבת, הרבה קרונות, דלתות, נוסעי הרכבת דוהרים ביעף דרך שדות
ויערות, רואים עצמים, שיחים, נהרות. והילד שואל את אמו: "אמא, איך נראה כפר ? יש שם שדות, עצים, גנים, ואבא יבוא ? הלא הוא נשאר במקום? "
רעש גלגלי הקרונות, צפירת הקטר, תמרות עשן - ובתוך הרעש הזה נשמע שיר-ערש חרישי של האם. ולפתע מגיעים למקום הנקרא
טרבלינקה . הרכבת נכנסת לתוך חצר גדולה, המלאה גוש בתים של בטון ואבן, סימטאות ורחובות, מלאה אנשים מכל חלקי אירופה:
מבולגריה,
הונגריה, פולין,
צ'כוסלובקיה; ממאות ערים. אש ועשן, נרות דולקים, אנשים בוערים, בורות מלאים גופות של אנשים חיים, גופות חרוכות שחורות, והנה רואים שלט עליו כתוב באותיות שחורות של קידוש לבנה: "כאן נשרפו והורעלו בגזים 800 אלף איש. וזה גם סופו של הסרט.
Powered By