קינות ומספד

"אין להוסיף מועד שבר ותבערה, ואין להקדים זולתי לאחרה, תחת כן היום לוויתי אעוררה, ואספדה ואילילה ואבכה בנפש מרה" - כתב רבי קלונימוס בר יהודה בקינתו לט' באב. כלומר, אין בידינו להוסיף ימי צום ואבל על כל הגזירות שפקדו את עמנו, כי אילו תיקָנו קינות על כל התלאות שפקדו את ישראל, לא היו מספיקים כל ימי השנה לבכות ולספוד. תחת זאת משמש יום האבל לאיזכור כל הצרות שראוי לתקן עליהם צומות, ונושאים בו קינה ונהי גם על אלה.

בשנים האחרונות אמנם חיברו כמה אישים קינות על השואה ורצו להכניסן כתפילה ביום השואה, אך הדבר לא נתקבל. החרדים טוענים כי לא נמצא מקונן כמו ירמיהו הנביא שמסוגל לקונן על השואה שעולל אדולף היטלר. עם זאת, בגליון האחרון של "עדה" , כתב-העת של העדה החרדית, נאמר, כי יש עוד גרוע מן השואה והוא: "רצח הנשמות שביצעה התנועה הציונית במאה השנים האחרונות וביותר מאז כינון השלטון הציוני בארץ".

לדברי החרדים הקיצונים, בשעה ש "רב הטבחים" טבח רק את הגופות של בני ישראל ואילו הנשמות עלו ליוצרם בטהרה, הרי הללו (הציונים) - אויה אויה - אחים תועים ומנאצי השם תורתו רצחו נשמות החלק המכריע של כנסת ישראל בזדון, וחז"ל אמרו ש "המחטיא את האדם יותר מן ההורגו, שההורגו הורגו בעולם הזה ויש לו חלק לעולם הבא והמחטיא הורגו בעולם הזה ובעולם הבא" (במדבר רבה כ"א)".

באותו כתב-עת של העדה החרדית, הסוקר קינות למיניהן, נאמר כי לפני 39 שנה חיברו זקני תימן בארץ קינות מיוחדות שבהן הביעו את מועקת לבם על שברם ואסונם. לדבריהם, בגלל מעברם מתימן לכאן, נהפכו לדור סורר ומורה, וכל עתידם נהרס בידי שלטון הרשע בארץ ישראל. הקינות נדפסו בקונטרס מיוחד בשם "קינות תימניות", ושלושת הפיוטים משקפים את גודל שברה של יהדות תימן ומבטאים את זעקתם וכאבם של זקני העדה התימנית בארץ.

"מאז שחוברו הקינות התימניות העבירו הציונים רבבות רבבות מישראל על דעתם ועל דעת קונם ואין מקונן נכון עליהם", טוענים החרדים הקיצוניים באותו כתב-עת, ובהמשך הם מוסיפים ושואלים: "מי יערוך לנו קינה בזאת המדינה הארורה, על חילול שבת ומועד; חיטוטי שכבי (חיטוט בקברים, כלומר חפירות ארכיאולוגיות) ! היעדר צניעות! ניתוחי מתים! שמד המוני של בנים ובנות ישראל! שביית בנות ישראל לקלון הצבא! העברת העולים החדשים מברה"מ על הדת, ועל כהנה וכהנה, גזירות רעות המשתרגות על ראשנו, על-ידי המורדים בשם, אשר עברו על שלוש השבועות שהשביע הקב"ה את ישראל, שלא יעלו בחומה ולא ימרדו בעמים. איה המקונן אשר על כל אלה ישא נהי ?".