השומרונים לא נעתרו להפצרות למצוא מחסה בארה"ב ובגרמניה

השומרונים בשכם ובחולון, בניגוד לאוכלוסיה היהודית בגוש דן, לא נטשו את בתיהם מפחד הטילים ולא עברו לערים אחרות; הם נקטו את האימרה "ביתי הוא מבצרי".

העדה בארץ, המונה 547 נפש ומרוכזת בשכם ובחולון, קיבלה הצעות מושכות מידידיה במקומות אחדים בארה"ב ובגרמניה לבוא אליהם עד יעבור זעם. הם אמרו: כמה אתם? 547? בואו כולכם. אך ההצעה נדחתה על הסף משום שאחד מארבעה סימני ההזדהות של השומרונים, הסימן הראשון, הוא "יישוב ארץ ישראל בלי לעזבה לעולם".

כמו כן התעוררה בעיית חילול השבת, ששמירתה כהלכתה וכלשונה בתורה תופסת את המקום השלישי מתוך הארבעה. הכהן הגדול, יוסף בן אב-חסדה והכהן הגדול פנחס בן אברהם מחולון המליצו לפתוח את הרדיו רק בשבת כענין של פיקוח נפש רק אם נשמעת אזעקה. השומרונים נשמו לרווחה כאשר הותקן ערוץ צה"ל 2 הפועל רק במקרה כזה. ^{[ * ]}

א.ב., בטאון השומרונים היוצא לאור בחולון, מוסר על המוראל הגבוה בקרב בני העדה המרבים בתפילה.

הבטאון מספר קוריוז: בן העדה בחולון היה במקלחת כשנשמעה אזעקה. כל בני משפחתו היו צפופים במקלט אטום והוא יצא במהירות ולבש מכנסים ללא תחתונים. אך נמלך בדעתו ואמר לעצמו: "לא אני לא מתכונן למות עירום", חזר ופשט את מכנסיו ולבש את התחתונים ורק אז רץ למקלט.