היהודי לנין

פרופסור הנריק דויטש, היסטוריון יהודי יוצא ברה"מ המתגורר בארה"ב, הקדיש עשרות משנות חייו לחקר מוצאו של לנין, אבי המהפכה הקומוניסטית ומייסדה של ברה"מ.

ולדימיר איליץ' אוליאנוב - לנין בכינויו הציבורי והספרותי - נולד בנובוסיבירסק, כיום אוליאנובסקי, שעל הוולגה, שם שימש אביו כמורה וכמנהל בית-הספר האזורי.

בספרון, שעומד פרופסור דויטש להוציא "ההורים היהודים של לנין", יש גילויים על מוצאו של לנין, מתוך מסמכים שטרם ראו אור. המסמכים מאשרים כי סבו של לנין, דמיטרי בלאנק, ואביו ישראל בלאנק, התנצרו ב-1820. הסיבה: הם רצו ללמוד רפואה, מקצוע שהיה חסום בפני יהודים ברוסיה הצארית ב "נומרוס קלאוזוס".

פרופסור דויטש פרסם ספרי מחקר על ברה"מ, ביניהם על לנין. מאז 1989 הוא גר בניו-ג'רסי ומכהן כיועץ באוניברסיטת ייל. לדעתו, הספרון על מוצאו של לנין יכה גלים בעולם היהודי והלא-יהודי כאחד. בראיון לעיתון אמר, כי במתכוון קבע את מחיר הספרון לחמישה דולרים, כדי שיהיה שווה לכל נפש.

לנין בשבע שגיאות

מ. מישקינסקי
תגובה שפורסמה ב- 21/8/1991 בעיתון "דבר" - מדור "עניינים" (עמוד 13)

הרשימה "היהודי לנין" ("דבר", 5 באוגוסט) מצריכה כמה תיקונים, ואף מזמינה הערה כללית יותר הנוגעת לנגע נפוץ למדי בכתיבה העיתונאית אצלנו.

קודם-כל על "הגילוי". ייתכן, אמנם, כי נתגלו תעודות חדשות על שורשיו היהודיים של לנין, אך עצם הסיפור אינו משום חידוש. עוד לפני שנים רבות פורסם הדבר בהזדמנויות שונות, בין השאר גם בישראל (למשל ב- "מעריב" בראשית שנות השבעים).

ובאשר לפרטים:
"ההורים היהודים של לנין". הורים הם אב ואם, אף במקרה דנן הדברים אומרים בדורות שקדמו להם. מהרשימה ב "דבר" אפשר היה להסיק, כי מדובר בהתנצרות אביו של לנין - ולא היא. שלשלת היוחסין היהודית שלו היא לפי קו האם, מאריה לבית בלאנק (הדבר צוין גם בכרך ד' של האנציקלופדיה היהודית הקטנה בלשון הרוסית, ירושלים 1988, ערך "לנין"). זה אמנם משפר, אך לא מבטיח, את הסיכוי שיהדותו של לנין תוכר בארצנו "לפי ההלכה". צאצאים בלאו-הכי לא היו לו.

אליאנוב-לנין נולד בסימבירסק ולא בנובוסיבירסק, כפי שנכתב ברשימה, ונהר הוולגה אינו בסיביר. סימבירסק קרויה עתה (עד מתי ?) אוליאנובסק ולא אוליאנובסקי. גם ציון התפקיד של אבי לנין במערכת החינוכית של רוסיה, כפי שצויין ברשימה ב "דבר", דורש דיוק נוסף. מה שנשאר אותנטי הוא תצלומו של לנין, שליווה את הרשימה.

בסך הכל, ספק רב אם כל הנ"ל מאושש את תוכן הכותרת של הרשימה, "היהודי לנין". לכל היותר מתעוררת אסוציאציה עם האנקדוטה שסיפר רפורטר אמריקאי שביקר בברה"מ בראשית המהפכה. כאשר העיר לתומך נחרץ במשטר הסובייטי, כי טרוצקי הוא יהודי, ענה הלה בתמהון: לנין, ייתכן, אך טרוצקי בשום אופן לא.

ומן הפרטים אל הכלל. משום-מה לא מעטים העיתונאים אשר בהיזדקקם לפרטים גיאו-וביו-היסטוריים נכשלים בשיבושים ואינם טורחים לעיין באנציקלופדיה או בלקסיקון, עיון שהיה מצמצם את התקלות. איני יודע, אם הטענה מימי טכניקת ההדפסה הישנה, כי אשם "הבחור הזעצער", היא עדיין בשימוש ועד כמה היא תקפה. אזכיר בהזדמנות זאת כמה דוגמאות (ב "דבר") מן הזמן האחרון, שעוד לא נפטרו מזכרוני. למשל, ידיעה על העיירה "מאלאווה" וצריך להיות מלאווה (או מלאבה); נכתב בעיתון קטוביצ'ה במקום קטוביצה; עיר זו נזכרת כבירתו של חבל פלונסק (עיירת הולדתם של בן-גוריון, ש. צמח וש. לביא) וצ"ל שלונסק (שלזיה); ואחרון אחרון (ב-7 באוגוסט) : "העיתון "פורווארדס", היוצא לאור בארה"ב בשפה האידית". ראוי כתב-העת היידי הוותיק ביותר בארה"ב, שחוטים רבים נמשכו ממנו בשעתו גם אל "דבר", ששמו יועתק כהלכתו: "פארווערטס".