ההכנות לבית המקדש בעיצומן; נמצאו החומרים שמהם מעלים קטורת

שוב מגיע אלינו סיפור מחצרו של הרבי מלובאביץ' היושב בברוקלין.

כידוע, עושה הרבי הכנות קדחתניות לקראת בואו של המשיח, הצפוי בקרוב מאוד. כבר קבע הרבי את זהותם של חומרי הגלם, שמהם מייצרים את סממני הקטורת, והתיר את שימושם בבית המקדש שיוקם מיד עם ביאת המשיח.

חוקר הקטורת וכלי המקדש, הרב מנחם בורשטיין מירושלים, ביקר זה לא כבר אצל הרבי בברוקלין והגיש לו קופסת סממני קטורת, שאסף מארצות שונות, לרבות ערב הסעודית.

הרבי מלובאביץ' אישר כי אלו הם חומרי הקטורת והתיר לרב בורשטין להרצות בפני אלפי נוכחים על נושא הקטורת וההיבט שלה.

בהרצאתו, שריתקה אלפי חסידים, סיפר בורשטיין כי גילה את אחד מצמחי הקטורת שגדל בערב-הסעודת וכי ערבי מהשטחים יצא לפי בקשתו לעיר מכה והביא משם עשרות ענפים של צמח זה. בשהותו בארצות-הברית קיבל בורשטיין רשיון מיוחד משר החקלאות האמריקני לייבא לישראל עץ שלם, שיישתל בארץ.

בורשטין סיפר כי איתר סממן נוסף של הקטורת - "ציפורן", הנקרא גם "שחלת" משום שדומה לציפורן של שחל (אריה). לדבריו, מצא בגן החיות התנ"כי בירושלים אריה שציפורניו דומות לציפורן הקטורת.

סממן אחר, "מוך", הובא, לדברי בורשטיין מאתיופיה בעזרת המוסד (!) וגדל כיום בקיבוץ עין-גדי.

האטרקציה של הערב היתה כאשר לפי הוראת הרבי העביר בורשטיין בין הקהל את קופסת הקטורת שרקח מן הצמחים שאסף מקצווי עולם. או אז החלו כל הנוכחים להתעטש - אות הוא לטיבה של הקטורת. שכן על-פי המקורות, ריחה הטוב של הקטורת נישא מירושלים עד ליריחו במזרח ושילה בצפון. כשהעלו קטורת בבית המקדש, נשים ביריחו לא היו צריכות להתבשם כי ריח הקטורת מילא תפקיד זה, ואפילו העזים ביריחו היו מתעטשות מריח הקטורת. ההתעטשות באולם היא, איפוא, סימן בדוק כי הקטורת של בורשטיין אמיתית וראויה למזבח.