חוזרים לשורשים

בימים אלה הסתיים בריגה, בירת לטביה, הטרימסטר הראשון באוניברסיטה היהודית החופשית של חבר העמים (ברה"מ לשעבר) והארצות הבלטיות. את הרעיון להקים אוניברסיטה זו הגה, לפני כשנה, ד"ר אברהם צביון, לשעבר ראש אגף החינוך למבוגרים במשרד החינוך והתרבות ומי שהקים את המדרשה בשדה בוקר.

צביון נולד בלטביה, בכפר קטן סמוך לדווינסק. שנים רבות חלם להגיע לבירת המדינה, ריגה. כיום הוא נמצא שם, כדי להגשים את חלומו - הקמת אוניברסיטה יהודית חופשית, שמרכזה בריגה, שתקרב את היהודים שנותרו בחבר העמים ובארצות הבלטיות לתרבות היהודית.

צביון גייס, להגשמת חזונו, אנשי הון, אנשי מדע ואנשי רוח. ראשון נענה לקריאתו הנדבן היהודי הידוע מלונדון, סירל סטיין, שמקים את פרוייקט "ממילא" בירושלים. סטיין התחייב לתמוך באוניברסיטה במשך שלוש שנים רצופות. כן גייס צביון את נתן שרנסקי ואת הפורום הציוני שלו ומצא אוזן קשבת גם אצל גורמים ממשלתיים כמו לשכת הקשר של משרד החוץ ומשרד החינוך והתרבות. אנשי אקדמיה בירושלים, בתל-אביב, בחיפה ובבאר-שבע הבטיחו להטות כתף למשימה.

האוניברסיטה אמורה לספק ידע בנושאים יהודיים ליהודים בחבר העמים ובארצות הבלטיות, שבגלל סיבות מובנות מאליהן אין להם כמעט מושג בכך, ולחבר אותם מחדש עם השורשים שלהם.

הרעיון היכה הדים רחבים בתקשורת הכתובה והמשודרת בארצות אלה. וכיום יש פתיחות רבה לנושא אצל הגורמים הממשלתיים שם. האקדמיות למדעים והאוניברסיטאות בארצות אלו פתחו את שעריהן לרווחה לפני נושאי הרעיון הזה; משלחות יהודיות מאוקראינה ומהדנבוס, ובראשון פרופסורים יהודים, ביקשו להקים אוניברסיטאות דומות גם אצלם.

המסגרת של הרעיון היא כשמה - בראש וראשונה אוניברסיטה חופשית, שאליה ינהרו יהודים מרצונם החפשי, בלא כל כפיה. לא יתקיימו בה בחינות גמר, ותעודות הסמכה יקבלו אלה שישלימו את הקורס השלם.

לאוניברסיטה החופשית, שמרכזה בריגה, הוזמנו פרופסורים מאוניברסיטאות ירושלים, תל-אביב, חיפה, באר-שבע ובר-אילן, השולטים בשפה הרוסית וכן בשפות הבלטיות. הם יבואו למשך שלושה שבועות וינדדו בין הערים שבהן יש לאוניברסיטה שלוחות - וילנה, סנט פטרבורג, טאלין. הם ישאו הרצאות גם לפני הציבור הרחב על נושאים שונים, בעיקר על נושאים יהודיים - יהדות, דת, לאום וארץ ישראל. הם ישהו שבוע בכל עיר ובגמר הקורס יחזרו לארץ.
התשלום בעד לימודים באוניברסיטה היהודית שווה לכל נפש - 25 רובל בעד הטרימסטר כולו ושני רובלים בעד יום לימודים.

הקשיים הניצבים בדרכו של צביון הם בעיקר כספיים וכן ההיענות של מרצים וכמובן, של תלמידים. נוסף על השתתפות ממשלת ישראל במימון הפרוייקט - וכאמור, סטיין ושרנסקי - הבטיחו את עזרתן, בחומר וברוח, גם ממשלות ליטה, לטביה ואסטוניה, וגם האקדמיה למדעים בסנט פטרבורג, שר התרבות הלטבי ריימונד פאולסן ושר התרבות של ליטה. מנכ"ל מרכז החינוך למבוגרים בלטביה, לידה שילנבה, מהמכון הפדגוגי בריגה, העמידה לרשות האוניברסיטה מבנה רחב ידיים עד שיוקם הבניין שבו יתקיימו הלימודים בכל השנה.

האוניברסיטה נפתחה ב-3 בנובמבר 1991 בריגה, בהרצאתו של פרופסור יואל ברנובר ^{[ * ]} מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע. השתתפו בפתיחה אנשי מדע מאנגליה, מהולנד ומארצות אחרות. שר החינוך והתרבות זבולון המר שלח את ברכתו לפתיחה. בחלק הראשון של הטרימסטר הירצה פרופסור יואל ויינברג, היסטוריון יהודי מלטביה, על נושאים דתיים. עוד נישאה הרצאה על ירושלים ועתיקותיה, בליווי שקופיות.