בימים אלה מלאו 20 שנה לחסולה של יהדות זגלמביה בפולין. לציון תאריך זה הוקמה אנדרטה מיוחדת ושארית הפליטה מיהדות פולין נאספה בבית הקברות בסוסנוביץ וכבדה את זכרם, אך קדיש לא נאמר וגם תפילת אזכרה לא הושמעה. העתונות הפולנית הקדישה ליום זה מקום מיוחד ואחד העתונים אף פירסם מאמר גדול עם הסיפור המלא על חיסולה של יהדות זגלמביה. יהדות זו שמנתה 90 אלף איש לקחה חלק פעיל בחייה הצבורים של פולין, השתתפה בתעשיתה ובמרכזה עמדו הערים בנדין, סוסנוביץ, זוירצה וערים אחרות קטנות יותר.
עם כבושה של זגלמביה ע"י הגרמנים גדלה האוכלוסיה היהודית (עם בריחת יהודיה מהסביבה), והיא מנתה יותר ממאה אלף, מחוץ למספר היהודים ה- "בלתי ליגאליים" שהגיעו לזגלמביה ומצאו מקלט זמני בה.
בחודש אפריל 1942, פרסמו אנשי "היודנראט" כרוז לתושבי הערים בו הם נקראו להכין מזודות, שמיכות, מיטות-שדה, וכן מלבושים-חמים ולהיות מוכנים להעברה למקום אחר. צוין גם שם המקום
טרזינשטאט. יחד עם זה ערכו אנשי
היודנראט בסיוע אנשי הגסטאפו והמשטרה היהודית שבראשה עמדו האחים מוניק מרין מסוסנוביץ וחיים מרין מבנדין רשימה מדוייקת של כל היהודים המוכשרים לעבודה. כפי שנמסר כבר אז ידעו אנשי היודנראט כי ההרשמה היא התחלת ההשמד ושזהו אחד הצעדים הראשונים לחיסולה של יהדות זגלמביה.
בתחילת חודש מאי 1942, נשלחו ע"י היודנראט כ- 6 אלפים הזמנות להתיצב ב- 10 במאי במקומות שנקבעו מראש. הראשונים שקבלו את ההזמנות האלו היו זקנים, חלושים, נשים וטף.
המפלות הציוניות בגזלמביה וכן ה "
בונד" הפיצו כרוזים בהם קראו ליהודים לא לענות להזמנות אלו. רבים שמעו בקולם ולא התייצבו. אחרי שנודע לאנשי הגסטפו על סיבת אי-הענותם של היהודים, הופעלו על ידם אמצעים אחרים. בשעות הלילה ולאור זרקורי ענק הקיפו
הנאצים כמה
מרחובות הגיטו וערכו "צייד" אחרי המבוקשים.
כעבור חדשיים בערך שוב נשלחו יהודי בנדין וסוסנוביץ, בשיירה שאליה צירפו הנאצים קבוצת חולים מבית החולים היהודי ולאדיבזה. לתוך הקרונות "הוטענו" 80 ילדים שנלקחו
מבית היתומים היהודי ונרמסו ע"י מגפי הקלגסים הגרמניים. בפעולה זו "הצטיין" הגרמני
פריילאג. הילדים נלקחו כדי מלא את המכסה הדרושה. גם שיירה זו כמו הראשונה נשלחה לאושונצים. יש לתאי הגאזים.
המעטים שנשארו ממאה אלף יהודי זגלמביה חולקו ע"י הגסטפו לקבוצות שונות: קיטו סוסנוביץ - שוכן ב- "שרדולה" וגיטו בנדין ב- "שרדולה הקטנה" וקמיונקה. אלה שנשארו עזבו את בתיהם והועברו למקום מרוכז שעין הגסטפו והמשטרה היהודית היתה פקוחה עליהם.
החיסול הסופי
ב- 31 ביולי 1943, שמעו יהודי גיטו סוסנוביץ ובנדין רעש יריות שהלך וגבר. נתברר כי 700 אנשי ס.ס. מזוינים במכונות יריה אוטומטיים, התחילו בחיסולה הגמור של
יהדות זגלמביה, במשך 7 ימים ושבע לילות נזרעו השדות בגופותיהם של יהודי זגלמביה. מדי יום ביומו נשלחו משלוחים חדשים לאושונצים. היודנרטא צוה לכרות קבר-אחים גדול לתוכם הורדו אלפי המתים, הגוססים והפצועים. "בפעולה" זו הושמדו 25 אלף יהודים.
הגיטאות בזגלמביה חוסלו. נשארו רק יחידים שעליהם הוטל התפקיד הנורא לנקות את הגיטאות. גם סופם של יחידים אלה לא היה שונה משאר מאה אלף יהודי זגלמביה.
ובימים אלה חל יום השנה ה- 20 לחיסול יהדות זו.
Powered By