יהדות ודת נוסח מוסקווה 1984

על חיי הקהילה היהודית במוסקווה כיום כתב הרב דניאל מאיר, רב בפראג. מאמר שהופיע בירחון "עלון הקהילות היהודיות בצ'כיה" והועתק לאנגלית בבטאון של המכון לאירועים יהודיים שליד הקונגרס היהודי העולמי.

דניאל מאיר, בוגר הסמינר לרבנים בבודאפשט שבהונגריה, המוסד היחיד להכשרת רבנים לקהילות היהודיות במזרח אירופה, הוסמך והתקבל כרב בפראג ביוני 1980.
הקהילות היהודיות בגוש המזרחי ממנות רבנים רק מאלה שהוסמכו על ידי הסמינר לרבנים בבודפשט. גם רבה של מוסקווה, אדולף אברהם שיוביץ, הוא בוגר הסמינר הנ"ל. לאחרונה נתמנה מנחם נידל, מוסמך הסמינר, כרבה של ריגה, בירת לטביה הסובייטית.
לפי הרב דניאל מאיר חיים כיום במוסקווה 300,000 יהודים (הספירה הרשמית). לרשותם שני בתי כנסת, שהיהודים המאמינים והרוצים לשמור על המסורת בת אלף השנים של קודמיהם יכולים לקיים בהם אורח חיים יהודי דתי.

בית-הכנסת המרכזי הוא בית-הכנסת הגדול שברחוב ארחיפוב, לא הרחק מהככר האדומה, הידוע כבית-הכנסת החוראלי. בית כנסת זה משמש גם כמושב של הקהילה הדתית היהודית המוסקוואית, מהקהילות היהודיות היחידות המנוהלות על ידי צעירים. כראש הקהילה מכהן בוריס מיכאלוב גראם, בן 36, הממלא את תפקידו זה כארבע שנים. לשביעות רצונם של אנשי הקהילה (ונוסיף בסוגרים – כנראה גם של השלטונות).

כרב ראשי של בית-הכנסת מכהן אדולף שיוביץ, בן 46, יליד העיר בירובידז'אן, בירת "החבל האוטונומי היהודי". שיוביץ השלים את לימודיו בסמינר בבודאפשט בשנת 1980. יצויין כי בזמן האולימפיאדה במוסקווה הוא שימש כרב הכפר האולימפי, שהיה בו גם בית כנסת.

הקהילה היהודית במוסקווה אינה רק המרכז הרוחני של יהדות מוסקווה; היא ממלאת פונקציה נוספת, הדומה לזו של ועידת הנשיאים בארה"ב. כידוע, בברית המועצות כל קהילה יהודית היא עצמאית, ללא גוף מרכזי. יהודים, אשכנזים כספרדים (יהודי קווקז ומרכז אסיה), מפנים את השאלות הנוגעות לחייהם הדתיים לרבנים ולמנהיגי בית-הכנסת הגדול במוסקווה. בית-הכנסת הזה הוא היחיד בכל ברית המועצות המוכר על ידי השלטונות וזכאי לעסוק בענייני גיטין וקידושין. לצדו של בית-הכנסת פועלת מאפיה למצות כשרות לפסח, העומדת תחת הפיקוח על הכשרות של הקהילה ורב בית-הכנסת. מאפיה זו מספקת מצות לכל רחבי ברית המועצות.

סמוך לבית-הכנסת קיימת ישיבה, שכיום לומדים בה רק ששה תלמידים. הם לומדים בנוסח אשכנז וספרד, שולחן ערוך, חמשה חומשי תורה עם פירושים ואחדים מהם גם "יורה דעה" (הלכות שחיטה), כדי שיוכלו לשמש כשוחטים בקהילות היהודיות. תלמידי הישיבה מקבלים מילגה שנותנת הקהילה היהודית ואת ארוחותיהם הם מקבלים במסעדה הכשרה, יחד עם אנשי הקהילה, הרוצים לאכול כשר.

ראש הישיבה הוא רבי ישראל, בעל ידע רב בתלמוד ובפוסקים, שכיהן עד כה כרב של אודיסה, בבית-הכנסת הגדול של מוסקווה מתקיימות בימי חול, שלוש פעמים ביום, התפילות המסורתיות – שחרית, מנחה ומעריב. לתפילת שחרית מתכנסים ארבעה מניינים – שלושה אשכנזים וספרדי אחד, בשבת באים כ- 200-300 מתפללים. זמני התפילות – מ- 10 בבוקר עד אחר הצהרים, על ידי חזן ומקהלה. אחרי קריאת התורה נושא הרב הראשי שיוביץ תפילה לשלום ואחווה על פני כל כדור הארץ.

דבר נוסף המאפיין את תפילת שחרית בשבתות או בחגים הוא שאין מוציאים ספר תורה אחד מארון הקודש, אלא חמישה או ששה, לפי מספר המניינים, כל מניין קורא בספר תורה שלו.

ההשתתפות בתפילות בשבתות ובחגים היא גדולה. למשל, השנה היו בחגים, בתוך בית-הכנסת ומחוצה לו, יותר משמונת אלפים מתפללים. מהם כ- 40 אחוז צעירים. עם המתפללים נמנים אנשים שונים. מהם הבאים מטעמי מסורת, מהם מטעמי כבוד קרוביהם; כן נמצאים שם חסידים, ואף מתפללים עם פאות וציציות (כנראה בעלי תשובה). בחדרו של הרב הראשי שליד בית-הכנסת יש ספריה עשירה, המשרתת את אנשי הקהילה. בספריה, נוסף על כתבי רומ"ל (גמרות, חומשים ותנ"ך) יש גם ספרים יהודיים, שתורגמו לרוסית, כמו תרגום המשנה והתוספתא או מהדורה רוסית, לפני פירסום האנציקלופדיה היהודית - 26 כרכים על היהדות, שיצאה בפטרסבורג (כיום לנינגראד) בשנים 1906-1913. גם ספרים שיצאו לאור בישראל נמצאים שם, כגון האנציקלופדיה התלמודית.

בית-הכנסת מוציא לוח שנה באידיש וברוסית. רושם רב על המתפלל משאיר לוח הזכוכית הגדול שבכניסה לבית-הכנסת, המכיל תמונות מחיי הקהילה היהודית במוסקווה.