זעזוע בקרב חסידי ברסלב בארץ מפניית הרצוג לקרבצ'וק להעלות עצמות ר' נחמן

הידיעה בדבר פנייתו של נשיא המדינה חיים הרצוג אל נשיא אוקראינה ליאוניד קרבצ'וק לאפשר את העלאת עצמותיו של רבי נחמן מברסלב לארץ, והסכמת הנשיא האורח לכך, עוררה זעזוע ותדהמה בקרב חסידי ברסלב, המתנגדים לכך בתוקף - אמר אתמול דוד-רפאל בן-עמי, מראשי חסידי ברסלב בארץ.

בן-עמי הבהיר, כי הנשיא הרצוג ביקש להעלות את עצמותיו של הרבי מברסלב בתום לב ומתוך רצון טוב, אך וודאי נעלמה ממנו הידיעה, שרבי נחמן רצה להיקבר דווקא בבית העלמין באומאן, שם הוא קבור. מכל מקום, אמר, אין שום היתר הלכתי להעביר עצמות ממקום למקום, אלא אם עושים תנאי מוקדם לכך, כמו שעשו למשל לגבי חללים במלחמות ישראל שנטמנו באורח זמני והועברו, לאחר מכן, לקבריהם בארץ. הרב בן-עמי הוסיף, כי הוועד העולמי הגדול של חסידי ברסלב יצא בהודעה ברורה ומוסמכת, שאין להזיז את עצמותיו של ר' נחמן. הדברים הוצהרו באוזני אלפי חסידים שנסעו בראש השנה האחרון להתפלל על קברו של הרבי.

בן-עמי הודה מאוד לנשיא אוקראינה, שסייע ומסייע לחסידי ברסלב בכל פניותיהם, אולם הפעם אין בכוונתם להיענות לכוונותיו הטובות.

בתגובה לדברי בן-עמי נמסר מלשכת הנשיא הרצוג, כי חסידי ברסלב הם אלה שפנו לנשיא בבקשה להעביר את עצמות רבי נחמן לארץ ולפיכך אין הוא מרגיש צורך להתנצל אם נגרמה פגיעה למישהו עקב העלאת הנושא.

בן-עמי אמר את הדברים אתמול ביומן הבוקר של "קול ישראל". בהמשך השידור אישר פרופ' מנחם פרידמן מאוניברסיטת בר-אילן, כי צריך שיהיה תנאי מוקדם להזיז עצמות מן הקבר, אך לגבי העברתן לארץ-ישראל, אמר, זה עניין אחר לגמרי. לדבריו, יש תקדימים רבים לכך שהועלו עצמות של רבנים קדושים מחו"ל לארץ-ישראל.

נפטר בן 38

בחג הסוכות לפני 183 שנה נפטר באומאן שבאוקראינה רבי נחמן מברסלב (1772-1810), בן 38 במותו.

רבי נחמן היה אדמו"ר ואבי חסידות ברסלב הידועה בכינויה "טיוטע חסידים" (חסידים מתים) וזאת מכיוון שלאחר פטירתו של רבי נחמן לא התמנה אחר במקומו. ואף תלמידו המובהק רבי נתן שטרנהרץ מנמירוב שהיה מזכירו וכתב את רוב הספרות החסידית הברסלבית, סירב להתמנות לאדמו"ר. רבי נחמן קבע שיטה מיוחדת בחסידות הברסלבית, שעיקרה החדוה והשמחה וסיסמתה "לא להתייאש". מאידך הטיף לחסידיו ספגנות וצניעות בחייהם הפרטיים.

ר' נחמן נולד ב-1772 בעיר מזיבה שבאוקראינה לפיגה, נכדתו של הבעל שם טוב, ולרבי שמחה מהורודנקה, מחשובי החסידים של הבעש"ט. בגיל 13 נשא רבי נחמן אשה והיה סמוך על שולחן חותנו, אך לאחר כמה שנים עבר למדורובקה, עיירה קטנה ליד קיוב, ומשם החל להפיץ את החסידות שלו. אך בשל מחלוקת וגעגועים לארץ האבות, יצא בחשאי ב-1798 בלווית תלמידו המובהק לארץ-ישראל, ובערב ראש השנה תקנ"ט הגיע לחיפה. הוא התגורר בצפת ובטבריה, אולם בגלל מלחמת נפוליון נאלץ לחזור לרוסיה לאחר חודשים אחדים.

ב-1800 התיישב בזלטופול, הסמוכה לקייב, ובשל דברי לעז שהוציאו על דרכי החסידות שלו עבר ב-1802 לברסלב, שם החלה החסידות שלו להתגבר ולצבור תמיכה. ב-1810 התיישב ר' נחמן באומן, עיירה קטנה ליד קייב, ובאותה שנה נפטר ונקבר באומאן.

"נשמות קדושי אומאן מחכות לי"

האגדה הברסלבית מספרת כי רבי נחמן עבר לאומאן מכיוון שסבל ממחלת שחפת והרגיש כי סופו הולך וקרב. הוא אמר לחסידיו כי "נשמות קדושי אומאן מחכות לי". המדובר בפוגרומים שנערכו ב-1749 ביהודי אומאן על-ידי הקוזאקים האוקראינים. רבים נהרגו והעיר נשרפה. רק ב-1761 הקים הגראף פוטוצקי, בעל האדמה על אומאן, את הישוב היהודי אך ב-1768 שוב נערכו פוגרומים של הקוזאקים האוקראינים.

ב-1788 התקרב האטאמאן מקסים זילזניאק בראש חייליו האוקראינים לאומאן, כביכול בפקודת המלכה הרוסית יקטרינה הגדולה, שהתירה את דמם של היהודים והפולנים. מושל אומאן מלאדונוביץ, שהבטיח כי יגן על יהודי אומאן ועל הפולנים שלח את מפקד הקוזקים איוואן גונטה ללחום בזלזניאק, אך זה הסגיר אותם לידי חיילי זילזניאק. היהודים לחמו בחרוף נפש באנשי זילזניאק במשך שלושה ימים ומעריכים שמספר ההרוגים היה יותר מ-20 אלף. היהודים פנו לעזרה לגראף ברניצקי משארוגורד שיצא לעזרתם והכניע את הקוזאקים. היהודים חיברו תפילת הודיה מיוחדת לכבודו וקבעו יום "גזירת אומאן" בה' בתמוז, יום צום ותפילה.

לאחר פטירתו של רבי נחמן ב-1810 נהגו חסידיו לבוא בהמוניהם לאומאן להשתטח על קבר רבם וקבעו ימים מיוחדים להתאספות ולהתוודעות שנקראו לימים אלה בשם "קיבוץ".

העליה לקברו של רבני נחמן לא פסקה גם בימי סטאלין. רבים סיכנו את נפשם ובאו לאומאן גם באופן לא חוקי. למקום הגיעו חסידים גם מארץ-ישראל למרות שלא היו יחסים דיפלומטיים בין ישראל לברה"מ.
ידוע על החסיד שמואל הורביץ מירושלים שיצא ב-1931 לאומאן באופן לא חוקי ושהה ליד קבר רבו כשנתיים. הוא נתפס ונידון למוות ורק הודות להתערבותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי של ארץ-ישראל, אצל מוסדות בין-לאומיים שוחרר הורביץ מכלאו וחזר בשלום לארץ-ישראל.

הנוסעים לאומאן כיום באופן חוקי באים לקייב, שם מחכים להם אוטובוסים של תיירים ולכל אוטובוס צמוד מדריך דובר אנגלית. הם שוהים בקייב ומשם נוסעים לאומאן להשתטח על קבר רבם, הנמצא בסמטה צרה ברחוב בלינסקי. הקבר צמוד לכותל של בית מגורים בו מתגורר זוג אוקראיני. לאחר הביקור בקבר, נוסעים החסידים ל "גן סופיה", במקום שנערכו הפוגרומים ושבגללם בא ר' נחמן לגור באומאן. מ "גן סופיה" חוזרים החסידים לחגוג את ראש השנה בקייב, בדרך הם נעצרים ליד הנהר הנמצא במקום מוסתר על-ידי עצים בו הם טובלים לקראת ראש השנה.

בשעתו דאג ה "אינטוריסט" להכין עבור החסידים מקום תפילה ושכר אולם בבית-המלון המפואר, שכל ימות השנה משמש כמסעדה מפוארת לתיירים. ה "אינטוריסט" גם דאג לתשמישי קדושה לחסידים, שהושאלו מבית-הכנסת בקייב. החסידים שחזרו מביקורם באומאן סיפרו כי בקייב החיים כרגיל, למרות שמרחק הכור האטומי שהתפוצץ בצ'רנוביל הוא כ-150 ק"מ מקייב ובכניסה לקייב עוברת כל מכונית בדיקה של מידת הקרינה, ואם היא עולה על המותר עוברת המכונית חיטוי.