למי מגיע פרס ישראל? [04/02/1993] - נח זבולוני - רנ"ז

בעקבות סירובו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ', ^{[ * ]} לקבל את פרס ישראל, החל ברחבי הארץ מסע החתמה על עצומה למען מועמד אחר.

בעצומה שתישלח לשרת החינוך שולמית אלוני, נאמר בין היתר:

"ראוי לתת את פרס ישראל על מפעל חיים ליהודי בין 90 פלוס, שכל חייו בחוכמה, מחקר, עיון וחינוך לערכים. בלעדיו ישראל היתה נראית היום אחרת.

רבבות תלמידיו ומעריציו מעידים על גדלותו. כל מי שמכיר אותו מקרוב מעיד על החמימות האנושית שהוא מקרין על כל סביבותיו, למרות הדמות המאיימת שהוא מהווה למי שמכיר אותו מרחוק.

הישגיו בתחום המקצועי אינם מוטלים בספק. לרחוקים הוא ידוע יותר בשל הצהרותיו החברתיות והפוליטיות, אולם אלה לא יסתירו את גדולתו בתחומי מומחיותו. הוא האורקל מדלפי עבור צבא לא קטן. גם גדולי מדינה משחרים לפתחו ושומעים בקולו.

אין לו גייסות ואין לו כוח פוליטי, אולם עוצמתו המוסרית איננה מוטלת בספק. גם אם הטיף שלא לשרת בצה"ל, הרי עשה זאת מסיבות אידיאולוגיות שלמענן הוא נלחם.

הניסוחים הקיצוניים והמרגיזים שלו משמשים כלי בלבד, על מנת לעורר, להוקיע ולמחות, כנביאי ישראל בשעתם".

איננו יודעים איזה שם עולה בראשכם למקרא התיאור הזה, אבל לדעתם של יוזמי העצומה, המועמד המתאים הוא לא אחר מאשר הרב אליעזר מנחם שך, מנהיג היהדות החרדית הליטאית.

לך תדע אם הם מתכוונים ברצינות. ואולי זו רק מהתלה לקראת פורים ?

הערות: * בשנת 1993 הוחלט להעניק לפרופ' ליבוביץ' את פרס ישראל. בארץ קמה סערה, לאור התבטאויות שנויות במחלוקת של ליבוביץ', כולל השימוש בביטוי "יודו-נאצים". בעקבות הסערה החליט פרופ' ליבוביץ' לוותר על הפרס.

צולם במכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון