יובל ה-40 לבית-הספר לאחיות יהודיות בוורשא לא נחוג

בית החולים היהודי בוורשה שהיה ידוע בשם "דער צ'יסטה שפיטאל" ע"ש הרחוב שבו היה קיים, היה פעם "שם דבר" לא רק בוורשה, כי אם בפולין כולה, בזכות רופאיו המפורסמים כמו הד"ר סולובייצ'יק המנתח המפורסם, הפרופ' פלטאו רופא העצבים המפורסם ורופאים אחרים כד"ר ורטהיים, ד"ר כהן, ד"ר קליין ואחרים.

נזכרנו בבית חולים זה עתה, לרגל יובל ה-40 להקמת בית הספר לאחיות יהודיות שע"י בית החולים, שחל בימים אלה.

לפני 40 שנה כשבית החולים היהודי ברחוב צ'יסטה בוורשה עמד כבר בהתפתחותו הרמה וכלל כ- 1200 מיטות, היה מחסור גדול באחיות ובפרט באחיות יהודיות. בעיה זו פתר האינג' אדולף ויסבלט, חבר מועצת עיריית וורשה שהשתדל לקבל הקצבה חד פעמית מהעיריה בסך של 10 אלפים זהובים (זלוטיס).

אחיות מארה"ב

בתקופת הגרעון נוסדה חברה להקמת בית ספר לאחיות שבראשה עמד האינז' ויסבלט.

החברה אספה עוד כספים וגם קבלה עזרה מן הג'וינט, שתי אחיות יהודיות מדופלמות מארה"ב הגב' אצליה גרינוולד ורות הופמן, נשלחו לשמש כמורות ומארגנות את בית הספר לאחיות.

המוסד התפתח ועמד כבר אחרי זמן קצר על רמה גבוהה ובשנת 1927 קיבל אות הצטיינות גבוה בצורת מדליית זהב בתערוכה היגיינית בינלאומית בוורשה.

המדריכות והמורות מארצות הברית אמליה גרינוולד ורות הופמן עזבו את פולין אחרי גמר עבודתן והקמת קאדר של מורות ומדריכות מתוך תלמידות בית הספר.

את מקומותיהן תפסו התלמידות לשעבר שנעשו בינתיים למורות ואחיות מוסמכות. והתפרסמו בכל חלקי פולין כאחיות מצטיינות ומוכשרות, והביקוש אחרי אחיות יהודיות היה גדול מאוד. ראי לציין את התלמידות רעיה צייטלין, אוה ברואדה ורעיה אבל שנתקבלו בלודז' כאחיות מוכשרות ורבות מהן קבלו סטיפנדיות לשם השתלמות בפריז, לונדון, וינו, ניו-יורק, ברלין וערים אחרות.

"כרטיסי חיים"

לובה שאבד ממשפחת הרופא היהודי הוילנאי שאבד המפורסם, תלמידת בית ספר זה, אחרי שהשתלמה בקולומביה שבארצות-הברית, יסדה בשנת 1937, בית ספר לאחיות בוילנה שהיה קיים עד הכיבוש הנאצי והשמדת יהדות וילנה.

פרומה פייגנבלאט תלמידת בית ספר לאחיות בוורשה שמשה אח"כ כמנהלת בית ספר לאחיות בקרקוב, בכל ערי פולין שהיו קיימים בהן בתי חולים יהודיים היה ביקוש רב לאחיות בוגרות בית ספר בוורשה.

ביחוד קשה היה גורלו של בית הספר לאחיות בימי הכבוש הנאצי בוורשה. באותה תקופה שמשה כמנהלת בית הספר לאחיות הגב' ל. בלום-ביליצקה, גם היא תלמידה לשעבר. הגב' בלום-ביליצקה פרסמה מאמר לכבוד יובל ה-40 של בית הספר, ובין היתר היא מתארת את מצבו הקשה ביותר של בית הספר בתקופת כהונתה כמנהלת בימי השואה, רבים מן התלמידות נצלו ונשארו בחיים הודות "כרטיסי החיים" שנתנו לתלמידות מבית הספר הזה שהיה בית הספר היחידי היהודי שכרטיסיו נתקבלו ע"י הגרמנים ומקבלי הכרטיסים האלה ניצלו מתאי הגאזים והכבשנים הגרמניים.

הגב' בלום-ביליצקה מספרת כי בתקופת השואה, עד ינואר 1939, היה בית הספר במקומו הקבוע ע"י בית החולים ברחוב צ'יסטה ואח"כ ברחוב מרינסקה, פינת פנסקה, עד 6 באוגוסט 1942, ויותר מאוחר החליף את מקום מושבו לגנשה 33 כמקום מגורים של האחיות וכן לרחוב פרצישבנסקה 24 וגנשה 6.

מספר רב של תלמידות ואחיות עברו בספטמבר 1939 לרוסיה הסובייטית והתגייסו לצבא האדום וגם שם נודע שמם לתפארת כאחיות מוכשרות וחרוצות המסכנות את חייהן לטובת הזולת.

במשך 20 שנות קיום בית הספר ובמשך כל המחזורים בשנים אלו גמרו אותו 500 תלמידות ביניהן שנתפרסמו אח"כ כעסקניות סוציאליות ציבוריות ידועות.

מעשי ראשונים

גם במרד גיטו ורשה הצטיינו האחיות והתלמידות של בית ספר זה.

ביניהן ראוי להזכיר את האחות רחל רוזנבלאט שהייתה פעילה מאוד מאוד במרד גיטו וורשה ושם גם נספתה.
וכן את האחות שרה רוגטנל שנהרגה בשנת 1939 בעת הגנת וורשה יחד עם הפצוע שטיפלה בו ברחוב ורצקה 7, ע"י כדור גרמני.

בשנת 1960, באה מארצות הברית לפולין הגב' רות הופמן-רזוב, מייסדת בית הספר לאחיות והמדריכה הראשונה, לבקור קצר. בארצות הברית יעצו לה לא לבוא, כי בוודאי אין שום זכר לבית הספר שהיא הקימה, אולם לשמחתה הרבה מצאה את אחת מתלמידותיה הראשונות משמשת כמנהלת בית הספר לאחיות היהודי הקיים גם עתה בוורשה ע"י בית החולים צ'יסטה שנחרב ע"י הגרמנים והוקם שוב באותו הרחוב ובאותו המקום.

נזכור אנו את מייסדי בית הספר שהוקם מלפני 40 שנה, כשיהדות וורשה הייתה בפריחתה ויהדות פולין מנתה יותר מאשר אוכלוסית מדינת ישראל. נכבד את זכרם, נזכור את מעשי ראשונים.