חג הנסים או חג הגבורות? [13/12/1993] - נח זבולוני - רנ"ז

מפני מה חג החנוכה כל כך חשוב שלא יבוטל לעולם, שנקבע לדורות על ידי החשמונאים? במקורות במסכת שבת דף כ"א ע"ב נאמר: מאי חנוכה ?" (כלומר על איזה נס קבעום) "דתנו רבנן בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה תמיניה (שמונה) דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון". על כך משיבים: "כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים וכשגברה מלכות בית החשמונאי ונצחו, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים".

משמעות החג, כפי שמובא במקורות, רק נס פך השמן שדלק 8 ימים, למרות שהיה בו שמן טהור רק ליום אחד. ואין אף מלה על הגבורות והנפלאות כפי שמתפללים בימי החנוכה "על הנסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשואות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".

כנראה התפילה חוברה עקב המקורות בספר "החשמונאים" או "המכבים". בספר "החשמונאים" א' פרק ד' דף 8-9 נאמר:

"וידבר יהודה ואחיו אל העם לאמור: הן האויב ניגף לפנינו ועתה עלה נעלה וטהרנו את מקדש השם. ויקהלו כל אנשי הצבא ויעלו יחדיו על הר ציון. ויהיה כראותם את המקדש כי שמם ואת המזבח כי חולל והדלתות שרופות באש והלשכות נהרסות, ועשב השדה, ויקרעו את בגדיהם ויזרקו עפר על ראשם ויתאבלו מאוד.
ויהיה ביום החמישי ועשרים לחודש התשיעי הוא כסלו בשנת שמונה וארבעים ומאה, וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש במשפט: ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמא אותו הגויים, ויהללו לשם (לה') בשירים ובכנורות בחלילים ובמצילתיים: ויפלו על פניהם וישתחוו לשם, על אשר נתן להם עוז ותשובה: ויחונו את חנוכת המזבח שמונת ימים ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם: וכו' וכו', ויצו יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחודש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל בתודה לשם".

גם בספר "המקבים" יש סיפור דומה. מסופר בו כי בחג החנוכה דאז בנו את הר ציון מסביב חומה גבוהה וגדלים חזקים, בל יבואו הגויים וירמסום כאשר עשו בראשונה, ושמו שם חיל חזק לשמרו ובצרו את בית צור להיות לעם מבצר בפני אדום.

במקומות אלה וגם בספרים אחרים בנושא אין אף מלה אחת על פך השמן ומצוות הדלקת נר חנוכה. יוסף בן מתתיהו יוסיפוס פלאוויוס בספרו קדמוניות היהודים, ספר י"ב, אינו מזכיר את השם חנוכה אלא קורא לחג "חג האורים" או "חג הנרות". והוא כותב:

"השמחה בגלל האפשרות לחדש את עבודת השם בבית המקדש היתה כה רבה, שקבעו חוק לדורות, לחוג מדי שנה בשנה שמונה ימים את חנוכת בית המקדש, אנו חוגגים את החג הזה מן הזמן ההוא עד ימינו אנו, וקוראים לו "חג האורים" או "חג הנרות", מכיוון שהאפשרות לחיות לפי דתנו ניתנה לנו באופן בלתי צפוי, כמו ברק אור הבא פתאום".

הערות: כתבה דומה אך מפורטת יותר נמצאה בכתביו של נח זבולוני, וייתכן שהיוותה את הבסיס לכתבה זו: חנוכה - חג הנסים? או חג הגבורות?