שלום: המדריך היהודי המלא [11/08/1994] - נח זבולוני - רנ"ז

חוברת קטנה ואיכותית של האגף לתרבות תורנית בעיריית ירושלים מרכזת את רוב ההשקפות החשובות של היהדות על נושא השלום. החל מציטוטים מספר במדבר ועד הגיונות של הרב קוק, נאום בכנסת של מנחם בגין ו ... פקודת יום של אריק שרון

בירושלים הבירה, ישנם שני אגפים לתרבות תורנית. אחד של משרד החינוך והתרבות והשני של העירייה. בימים אלה הופיעה "דפדפת" מטעם "משרד החינוך והתרבות, מינהל התרבות האגף לתרבות תורנית". את הדפדפת ערכו וליקטו הד"ר אריה סטריקובסקי וד"ר יחזקאל כהן. דפדפת קטנה בכמות, אבל עשירה באיכות, בה ליקוטים מן המקורות, התנ"ך, תלמוד והוגי דעות, וכלה באמרי שפר של מנחם בגין ז"ל ויבל"א ... אריק שרון.

מן המקורות: "דגול השלום, שלא ברא הקדוש ברוך הוא, את העולם אלא על מנת שיהא שלום." (במדבר רבה י"א י"ז).

לדרוש שלום במלחמה

"גדול השלום שכל הברכות כלולות בו" (מדרש ויקרא רבה ט' טו'). קריאות לשלום, "כי הקרב לעיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום" (דברים כ') על כך אומר "הספרי" דברים קצ"ט וז"ל [וזו לשונו]:

"להלחם עליה - ולא להרעיבה ולא להצמיאה ולא להמיתה במיתת תחלואים. וקראת אליה לשלום גדול השלום שאפילו במלחמה (גם בעת מלחמה ולא רק לפניה) צריכים (לדרוש) שלום.

גדול השלום שאפילו עשה אדם כמה מצוות ולא עשה שלום, אין בידו כלום. יהוא עקר עבודת אלילים מישראל והשמיד בית אחאב והרג לאיזבל ולפי שלא עלה בידו שלום, כאילו לא עשה כלום. שנאמר וילך רוכב הסוס לקראתו ויאמר: כה אמר המלך; השלום? ויאמר יהוא: מה לך לשלום שוב אל אחרי.

(מלכים ב' ט').

כך אמר הקדוש ברוך הוא למשיח: "תרועם בשבט ברזל (תהלים ב' ט'). אמר לו: רבונו של עולם, לאו, אלא בשלום אני פותח לדבר לגויים, לכך נאמר: "אני שלום וכי אדבר". מדרש תנחומא שופטים י"ט, שם נאמר: "אפילו לשונאים אמר הקדוש ברוך הוא, לפתוח להם לשלום".

הרב ר' מאיר מרוטנברג (1215-1293) פוסק ופרשן תלמודי, שנפטר בכלא אנטיסהיים בגרמניה, נאסר על סמך הלשנת שוא, סירב שיפדו אותו. כי ביקשו סכום גדול, והיה מנוגד להלכה האומרת: "אין פודין את השבויים, יתר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם" (גיטין מ"ה).

"לעלוץ בבניין אריאל"

בהיותו בכלא חיבר שיר על שלום, שהכותרת היא: ה' יברך את עמו בשלום "חי ממרומו, יפרוש שלומו, דורש טוב לעצמו ודובר שלום: ה' יברך את עמו בשלום: מבור שבי חפשי, העני מטיט רפשי, רבת שכנה לה נפשי עם שונה שלום: ה' יברך את עמו בשלום: נזכר ונחתם לפניך אל, לעלוץ בבניין אריאל, אנו וכל עמך ישראל לחיים ולשלום: ה' יברך את עמו בשלום". (פיוט לנעילה בתפילת יום הכיפורים, על פי מחזור ליום הכיפורים. מהדורת גולדשמידט).

הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, הרב הראשי הראשון האשכנזי לארץ ישראל, כותב על השלום בספרו "אורות הקודש":

"שני קולות נוראים נשמעים בעולם ברעש אדיר. כל אחד מהם תובע את דקיונו בתוקף עצום ונורא. כל אחד מתחזק לבנות את בני-ניו. הקול ההרמוני, הקול התובע מהכל התאמה וכיוון - קול השלום. העולה ברעם גדלו על כל המון קולות המלחמות, הנשמעים בכל אפסי העולמות. והנשמות המרכזיות שקויי לשד החיים של הקול ההרמוני בקרבם אש קודש יוקדת לצמאון השלום, והם מלאכי השלום בעולם".

ותלמידו ורעו, הרב דוד הכהן (הנזיר) אביו של רבה של חיפה הרב שאר-ישוב כהן ז"ל [ז"ל מיוחס לרב דוד הכהן ולא להרב שאר-ישוב כהן יבדל"א - א.ז.], כותב בספרו "ספר מלחמה ושלום" את הדברים הבאים על השלום:

"בושה תכסה פני אדם צמחוני למראה ציד חיה, בהמה ועודף ודג (כידוע שה "נזיר" היה טבעוני - נ.ז.), הכשרתם וקישוטם לשולחן האוכל וזלילתם. וגדולה מזו אלף אלפי פעמים הבושה והחרפה, למראה מתנות גדודי יוצאי צבא חמושים בכלי זינם, כלי משחית, לחבל, להרוג ולהמית איש את רעהו כמוהו, "חגור חרבך על ירך גבור, הודך והדרך" (תהילים מ"ה ד') כל אדם, כל סופר, הוגה דעות, מצווה: "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא י"ט ט"ז), יאמר, יקרא בכל כוחו, יאמר למשחית: "הרף".

נגד לאומנות

הרב ישעיהו שפירא ז"ל האדמו"ר והחלוץ, (1891-1945) ממנהיגי "הפועל המזרחי" העולמי וממעצבי דרך "תורה ועבודה" שהצטרף בפוליין לציונות, מעשה יוצא דופן בסביבה חסידית דאז, עלה ארצה בשנת 1920, והיה ממיסדי הפועל המזרחי בארץ ישראל, ארגן קבוצת פועלים דתיים לסלילת הדרך ראש פינה - טבחה והצטרף בעצמו לניקוי "בריכת שלמה" שליד בית לחם. הוא ראה את הנולד שתנועתו תיסחף ללאומניות קיצונית והוא התריע על כך.

באחד ממאמריו הוא כותב, כי השלום נחוץ לנו מאוד. הוא אומר:

"סוף סוף הוטל עלינו לחיות כאן ביחד עם שאר תושבי הארץ, ובין הארצות השכנות. ועלינו לדאוג כבר מעתה לשלום בית ושלום חוץ. עלינו לדאוג מעתה למנוע מהשריש את ההכרה, כי תנועתנו היא אויבת וצוררת לשכנים. להיפך, עלינו לפתח ולהעמיק את ההכרה כי אנו חוזרים הנה כעם המזרח, שגורש מכאן בחוזק יד. ושברצוננו לחיות שוב חיי אחווה עם העמים השכנים. כל זה דורשת התועלת השפוטה של ענינינו. אבל גם הערך המוסרי של תנועתנו מטיל עלינו לחובה את הדאגה לשלום. שלום העמים הוא חלק בלתי נפרד מיעודי הגאולה. עצם דרישתינו מיוסדות על תביעת ההגשמה של היעודים האלה".

בדפדפת שירים של חיים חפר (הן אפשר), דידי מנוסי (חייל הולך), אהוד מנור (הנה בא השלום) נעמי שמר (מחר אולי) יחיאל מוהר (יש לי חלום) ועוד.

אולם גולת הכותרת על השלום הם דברי מנחם בגין ז"ל ויבל"א אריק שרון.
מנחם בנאומו בכנסת (27.9.78) אמר בין היתר:

"איננו מכחיש שיש סיכונים ואינני מכחיש שהוקרבו קורבנות ... מוטלת חובה על ראש ממשלה לדאוג לכך שלא תפרוץ עוד מלחמה ולא יהיה עוד קטל ולא תהיה עוד יתמות ולא יהיה עוד שכול. שלושים ואחת שנים אני חולם על שלום עם הערבים ... עכשיו ההזדמנות נתנה יד. ... למען השלום הזה הקרבנו 12,000 מטובי בנינו בחמש המלחמות. אנחנו רוצים לשים לזה קץ. איננו רוצים שכל חמש שנים תהיה מלחמה".

ימית כמחיר השלום

גם אריאל שרון אמר בפקודת יום של שר הבטחון לחיילי צה"ל ביום פינוי ימית את הדברים הבאים:

"במו ידינו נאלצנו להרוס את ימית ולמחותה מעל פני האדמה. כדי לקיים בזמן את הסכם השלום. חורבות ימית יהיו עדות עולם לכך. שעשינו מעל ומעבר לדימיון אנוש כדי לעמוד בהסכם וכדי שבנינו לא יפנו אלינו אצבע מאשימה ויאמרו לנו שהחמצנו את השעה".