מי יירש את המשיח?

את השמועות כאילו הרב גרונר, מזכירו של הרבי מלובביץ', מנהל את חב"ד מאז נפילתו של הרבי למשכב, מבטלים החסידים כלאחר יד. עד שייפול דבר, ממתינים החב"דניקים לקרב הירושה הבלתי-נמנע, שישנה קרוב לוודאי את פני חסידותם, וכהרגלם, מקווים לנס

הדיווחים המגיעים מניו-יורק על מצב בריאותו של הרבי מלובביץ' אינם מעודדים. חסידי חב"ד, כדרכם, עדיין אופטימיים ואף אינם שוללים את האפשרות שיקרה נס שיציל את הרבי ויחזיר אותו לאיתנו. שמותיהם של יורשים אפשריים לרבי עולים פה ושם, אך בינתיים אלו רק שמות. איש אינו מתקרב עדיין לרמת האמון וההערצה שרוחשים חסידי חב"ד לרבם. גם את השמועות כאילו מנהל הרב גרונר, מזכירו של הרבי, את החסידות מאז נפילתו של הרבי למשכב, מבטלים חסידי חב"ד כלאחר יד. ובינתיים עד שייפול דבר, ממתינים החב"דניקים לקרב הירושה הבלתי-נמנע, שישנה קרוב לוודאי את פניה של חסידותם.

סוד הגדולה

עד אז מעניין לבדוק במה כוחו וגדולתו של הרבי מלובביץ', שחסידיו עשאוהו לבולט שבמנהיגי היהדות החרדית, ואפילו מהאדמו"רים הקודמים?
ביום הולדתו ה-85, לפני כשש שנים, יצאו חסידיו מכליהם לחוג את יום הולדתו, למדו 85 פרקי משניות בעל פה, וכל אחד מהם קיבל עליו 85 פעילויות נוספות לאלו שהוא עושה כרגיל. בסנאט האמריקאי נערכה חגיגה, בנוכחות הנשיא דאז, רונלד רייגן. הרבנים הראשיים דאז, אברהם שפירא ומרדכי אליהו, אישים תורניים נוספים ואישי ציבור, בתוכם נשיא המדינה חיים הרצוג, ראש הממשלה יצחק שמיר, שר החוץ שמעון פרס, חברי כנסת ואחרים שיגרו מברקי ברכה לרבי.

הרבי מנחם מנדל שניאורסון נולד לפני 92 שנה בעיר ניקולייב שברוסיה לאביו, הרב לוי יצחק שניאורסון, משושלת בעל "התניא" האדמו"ר הראשון של חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, ולאמו הרבנית חנה. בגיל חמש עקר עם הוריו ליקטרינוסלב (לאחר מכן דנייפרופטרובסק) שבאוקראינה, שם מונה אביו לרב העיר.

כבר בילדותו הפליא בחריפותו ובכשרונו. כשנאלץ לנטוש את "החדר", שכר אביו מורים פרטיים. המפנה בחייו חל כאשר ב-1923 נפגש עם האדמו"ר החב"די הקודם, יוסף יצחק שניאורסון בעיר רוסטוב שברוסיה. האדמו"ר שם את עינו החדה על הצעיר ובחר בו כחתן לאחת משלושת בנותיו. לאדמו"ר לא היו בנים.

נידון למוות

כעבור ארבע שנים נידון האדמו"ר שניאורסון למוות ב "עוון" הפצת יהדות ברחבי ברית המועצות, אבל ניצל הודות להתערבותם של מדינאים מהמערב, בתוכם נשיא ארצות הברית הרברט הובר. חבר הפרלמנט הלאטבי, נציג אגודת ישראל ר' מרדכי דובין, שמת במחנה עבודה בברית המועצות, נסע במיוחד לברית המועצות והביא את האדמו"ר לריגה, בירת לאטביה. ב-1929 נשא רבי מנחם מנדל שניאורסון את חיה מוסיה, ביתו השנייה של האדמו"ר, שהיה הרבי הששי לבית חב"ד.

לאחר החתונה הלך מנחם מנדל ללמוד באוניברסיטה של ברלין, ובאוניברסיטת סורבון בפאריס. וב-1941 ניצל מהתופת הנאצית ודרך נס הגיע לארצות הברית. את מושבו קבע בניו יורק ויצא ממנה רק פעם אחת, ב-1947, כאשר נסע לפאריס להביא לארה"ב את אחותו, שהגיעה מברית המועצות.

חמיו, האדמו"ר, שהגיע לארצות הברית שנה לפניו, מינה אותו ליו"ר הוועד המנהל של ארגון חב"די שהקים, להפצת תורה וחסידות בארצות הברית ובארצות אחרות. לאחר פטירתו עלה רבי מנחם מנדל לכס הנשיאות של חב"ד וכאדמו"ר השביעי של שושלת לובאביץ' הוא מכונה בפיהם פשוט "הרבי", הוא הרעבע.

חב"ד היא יחידה מיוחדת במינה בעולם החסידות. אין הם חובשים "שטריימל" ולבושם אירופי. הם פיתחו שיטה שלפיה מרכז החסידות הוא הרעבע. נוסף להיותו המנהיג הרוחני הוא גם מארגן, מכוון ומדריך לכל פעילותם. רק על פיו יישק דבר. הרשות לדרוש בחסידות ניתנה אך ורק לרבי. יתר הרבנים מכונים ה "חוזרים" או ה "משפיעים" את דבריו. בעניינים אישיים-חומריים, בניגוד לאדמו"רים אחרים, נוהגים אדמו"רי חב"ד להימנע מלייעץ לחסידים.

נגד קמפ-דייויד

האדמו"ר שניאורסון נושא את התואר אינג'ינר ימי, ובכך מאשימים אותו מתנגדיו ש "הכניס את יפיותו של יפת באהלי שם". בכשרונו הארגוני הרחיב את מערכת החינוך החב"די וייסד רשת חינוך עצמאית. הוא גם אימץ את הקנאות הלאומית. בניגוד לחותנו, שהיה אנטי ציוני קיצוני. הוא התנגד להסכמי קמפ-דייויד ולוויתור על סיני, ומתנגד להחזרת שטחים תמורת שלום.

את ה "שליחים" וה "משפיעים" הוא ממנה וקובע את מקום שליחותם. הם רואים את רבם כנציג של כלל ישראל ולאו דווקא של חצר חב"ד. חסידי חב"ד בגלות הם בדרך כלל לויאליים לשלטון שתחתיו הם חיים.

הרבי הורה לחסידיו לחדור גם לבתי ספר לא יהודיים, כדי ללמוד את "שבע מצוות בני נח". הוא נהג להכריז על מבצעים בסגנון צבאי כמו "טנק תורה", "צבאות השם" (הנוער של חב"ד), שהיה צועד בל"ג בעומר בחוצות ערים. באחד המצעדים בל"ג בעומר צעד בראש "צבאות השם" הכדורסלן טל ברודי, מה שהרגיז עד להשחית את הרב שך, יריבו של שניאורסון.

חסידי חב"ד עוסקים גם בהחזרה בתשובה ובהפצת ספרי חסידות, בעיקר הספר הקלאסי "תניא", שמודפס במאות מהדורות ומופץ בכל קצווי תבל, לרבות במצרים ובמרוקו. הם מארגנים חגיגות בר-מצווה לילדים של חללי צה"ל, יוצאים למבצעי שכנוע עוברים ושבים להניח תפילין ועוד ועוד.

הערצת חסידיו הגיעה עד לכדי כך שלמעשה הכתירו אותו כמשיח, ובכך משכו התקפות קשות של יריביו במחנה החרדי. החסידים החלו להטיף לביאת המשיח. לידי נפל קובץ של חידושי תורה בשם "המלך המשיח והגאולה השלמה", שיצא לאור לפני 12 שנה, בשנת תשמ"ג, ש "תהא שנת גילוי משיח" ביום הולדתו ה-80 של האדמו"ר. בהקדמה נאמר שהוא יוצא לאור לרגל שנת השמונים של כ"ק אדמו"ר שליטא מלך המשיח. מודגש שם שזה קובץ ראשון, "ואם יתקבלו הערות לחידושי התורה הנידפסים כאן וחידושי תורה נוספים בעניין המשיח והגאולה, נשמח בעזרת השם להוציא זאת בקובץ שני שייצא לאור". הקובץ השני לא הופיע בגלל מאמר של אחד בשם מ. זליקסון בכותרת "קול מבשר מבשר ואומר".

משיח, משיח, משיח

בין היתר נאמר שם,
והכותב ממשיך,
כאשר הובאו לידיעת האדמו"ר הקובץ והמאמר, הורה לגנוז את הקובץ לאלתר.