סגירת עתונים: ההיסטוריה

לפני "חדשות", "העולם הזה" ו- "ששי" היום גם עיתון "היום", שהופיע על תילי שני העתונים "חרות", של תנועת החרות ו- "הבוקר", עתונה של מפלגת הציונים הכלליים ז"ל. "היום" הופיע ב- 1966, ונסגר ב- 1969. מספר חודשים אחרי שהופיע "חרות" ניסגר עתון "המשקיף", שהיה בטאון של המפלגה הרביזיוניסטית ולאחר מכן של הצ"ח (הסתדרות ציונית חדשה)

יום סגירת עתון בישראל ובעולם כולו, הוא יום עצוב לציבור הקוראים שהתרגלו אליו, ובמיוחד לעובדים בו, שנשארו בלי עבודה, ורבים מהם צריכים להתחיל הכל מהתחלה. ראינו בסגירת שלושה עיתונים, נכון יותר היו ארבעה.

בסגירת אחד מארבעת העתונים היה גם מקרה "משעשע". המדובר בסגירת עתון "היום" שהופיע על תילי שני העתונים "חרות", של תנועה החרות ו "הבקר" עתונה של המפלגה הציונים הכללים ז"ל. עתון היום הופיע בי"ט טבת תשכ"ו (11 בינואר 1966) ונסגר כעבור 3 שנים ב-ו' טבת תש"ל (15.12.1969) מספר חודשים אחרי שהופיע העתון של "תנועת החרות" ניסגר עתון "המשקיף", שהיה בטאון של המפלגה הרביזיוניסטית ולאחר מכן של הצ"ח (הסתדרות ציונית חדשה).

בגין מספיד

עתון "חרות" הופיע מיד עם יסוד המפלגה "תנועת החרות" שהתפלגה מהצ"ח, והוא נסגר ב-31 בדצמבר 1965. הוא הופיע כ-20 שנה ונסגר בגלל קשיים פיננסיים. "הספידו" אותו מנחם בגין ז"ל וד"ר יוחנן בדר ז"ל בגיליון האחרון, שניהם מעמודי התווך של העתון. באדר היה כותב את המאמרים הראשיים הפוליטיים בגיליונות של יום ששי תחת הכותרת "לידידי" וליצני הדור היו מכנים אותם בשם "די. די. טי". את ה "בקר" הספידו העורך גבריאל צפרוני יבל"א והעורך הקודם פ. ברנשטיין ז"ל, ויבל"א גרשון הנדל (הל) יצחק אייזנברג, ד"ר ישראל אלדד ואחרים.

עתון "היום" הופיע כאמור ב-11 בינואר 1966. עורכו היה יצחק רגר כיום ראש עירית באר שבע, הוא הופיע בקול תרועה גדול ונסגר בדממה דקה. במאמר מערכת בו ביום שהופיע "היום" נאמר בין היתר:

הדברים האלה נאמרו בכדי להרעיש את דעת הקהל, אולם המרצע יצא מן השק כאשר נאמר עוד באותו מאמר מערכת והוא:

סקירת הוגנת

יצויין, כי למחרת הופעת העיתון עמד לוי אשכול ז"ל להציג בכנסת את הממשלה בפני הנשיא זלמן שז"ר ז"ל. הוא הצליח 5 ימים לפני תום המועד האחרון להרכיב את הממשלה החדשה, והסקירה ב "היום" הייתה די הוגנת.

ב "היום" המשיכו לעבוד העתונאים חיים יפת (הבקר) ארי נאור (חרות) ואחרים. רגר "המטאטא החדש" ניסה לרכוש כוחות חדשים, מהם היה אברהם בן מלך (כיום בקול ישראל), שהיו, יחד עם חיים יפת ואריה נאור מעמודי התווך של העתון החדש.

נחזר למקרה המשעשע בסגירת "היום" שהיה טיפת הדבש בחבית של זפת. כאשר נודע לצוות עובדי "היום" על הסגירה, ימים ספורים לפני שנסגר, הם החליטו על "תעלול" שהיה לשיחת היום לאחר סגירת "היום".

התעלול

בסוד ה "תעלול" כפי שסיפרו, היו אריה נאור ואברהם בן מלך. התעלול היה מודעת האבל שהופיעה ב-14 בדצמבר 1969 בגליון האחרון בעמוד הראשון בגודל של 15 אינטש (5 אינטש על 3 טורים) בזו הלשון:
לציבור הקוראים, הרב צ. היינט, שנפטר במודעה זו הוא לא אחר מאשר העיתון "היום" כלומר צ.היינט באידיש – צייטונג היינט (עתון היום). המודעה נשלחה באמצעות טלפרינטר (לא היו פקסים).

מנהל העתון "היום" יעקב וינברג, שהיה מקום סוכן עיתון ה "בקר" שנסגר, כאשר פתח את העתון וראה לנגד עיניו מודעה בגודל שכזה, התחיל להתענין מי היא משפחת היינט שראש המשפחה נפטר וחפש את נותן המודעה כדי לגבות דמי עמלה, אך כאשר נודע לו על התעלול המוצלח, לא הייתה לו אלא הברירה להגיד: כל הכבוד ...

אשה קטלנית

טעות אופטית עשו עורכי השבועון "שישי" שנסגר, בגליון האחרון, הם פרסמו את שמות המשתתפים בשבועון. כי לפי ההלכה היהודית, אשה שמת בעלה ונישאה לאחר וגם הוא מת אסור לה להנשא לשלישי (יבמות ס"ד ע"ב).

בספרות התלמודית אשה כזו נקראת קטלנית וגבר ששיכל שתי נשים, בכך מחלוקת אם גם הוא נקרא קטלן, כי הסיבה האשה אסורה להנשא לשלישי תלויה במחלוקת אם המעיין שלה גבר או המזל שלה. אם המעיין, אין איסור על גבר ששיכל שתי נשים להנשא לשלישית, אבל אם המזל גרם, אז אסור גם לשלישית – כך פסק בעל "ערוך השולחן" הרב יחיאל מיכל אפשטיין ז"ל.

לכן, עם פרסום שמות העתונאים שהשתתפו ב "חדשות" ו "בעולם הזה", שעל תילם קם השבועון "ששי", הם עלולים לסבול ולא להתקבל בעתונים אחרים מחשש שמא יסגרו גם את העתון שבו יעבדו