פרשת משרד הדתות פגעה בעדה השומרונית

השומרונים הם הראשונים שנפגעו מן "הפרשה" במשרד הדתות, שבגללה הופסקה העבודה בהרחבת בניית בית-הכנסת בהר גריזים.

העדה השומרונית בשכם התקשרה עם קבלן מקומי וחתמה עמו חוזה על הקמת בית-הכנסת בהר גריזים ועל הרחבתו, כיון שבגודלו הנוכחי אינו עונה על צרכיהם של המתפללים הבאים גם מחולון, לטענת השומרונים החוזה נחתם לאחר שמושל יהודה ושומרון תא"ל בן-אליעזר הבטיח למטרה זו מיליון ל"י וגם משרד הדתות עמד להקציב סכום של 200,000 ל"י להרחבת בית-הכנסת בהר גריזים. נוסף לסכומים אלה עמדו השומרונים לעשות מגבית בין חברי העדה בשכם ובחולון.

הסכומים שהובטחו ע"י מפקד יהודה ושומרון בוששו לבוא ולאחר התרוצצויות ופניות מרובות הועברו לעדה בשכם רק חצי מיליון ל"י, ועל היתר נאמר לשומרונים, שאין בתקציב הממשל לתת יותר ממה שהשומרונים עצמם יכולים להשקיע.

ישראל ליפל, ששימש כמנכ"ל משרד הדתות וידיד השומרונים, נכנס בעובי הקורה ועמד להיפגש עם תת-אלוף בן-אליעזר כדי להשתדל ולהשפיע כי יתן לשומרונים את חצי המיליון השני, אך ביום שנקבעה הפגישה בין ליפל לבן-אליעזר "הודח" ליפל מתפקידו ע"י שר הדתות אהרן אבו-חצירה. הפגישה לא קויימה וגם 200,000 הל"י, חלקו של משרד הדתות, לא הועברו.