קהילות שומרוניות מהתקופה הרומית

ממצאים ארכיאולוגים שנתגלו בחפירות ליד הרצליה וכפר סבא, מאשרים קיומם של יישובים שומרוניים בתקופות הרומית והביזנטית. הממצאים התקבלו בקורת רוח בקהיליה השומרונית בחולון ובשכם, כהוכחה לתפוצתם בעבר של היישובים השומרונים בכל חלקי הארץ. שרידי היישובים התגלו באיזורים באפולוניה, בגלילות, בחירבת אל אורה, בתל ברוך, בחירבת אל חצרה, בתל כסילה שברמת אביב, וברחוב הגולן בצפון ת"א.

בג'ליל ליד הרצליה, הוא הגליל אשר על חוף הים, נמצאו שתי טבעות עליהן חרוטות כתובות בכתב שומרוני.

בחירבת סביה ליד כפר סבא, נחפר מבנה קבורה מהתקופה הרומית-ביזנטית, כולל חדר מרכזי, שקתות ונרות שמן שנמצאו במקום, והעידו על אופיו השומרוני. המבנה הוקם ע"י משפחה אמידה. האתר היה בשימוש משך 300 שנה, ונראה שנשדד ונפגע במהלך מרידות השומרונים בביזנטין במאות ה-5 וה-6. כשהיה צורך לפנות שוקת קבורה עבור נפטר חדש, היו מלקטים את העצמות שבה לתוך קנקן חרס. קבורה בקנקן חרס ידועה מתקופות אלו באתרי קבורה קדומים בת"א ובחוקוק שבצפון הארץ.

יצחק מגן, קמ"ט הארכיאולוגיה ביהודה ושומרון, אמר כי החפירות הארכיאולוגיות בהר גריזים ובשומרון ניערו עפר מעל שורשיה של התרבות והדת השומרונית, וחשפו לעיני כל דמיון וקירבה מפתיעים, לעיתים אף מדהימים, ליהדות ולתרבותה. השומרונים דמו ליהודים לא רק באמונתם הדתית, אלא גם בתרבותם החומרית.

עובדות אלה צריכות, לדבריו, לעמוד מול עיניהם של קובעי המדיניות בבואם להפיל גורלות על עתידה של הקהילה השומרונית בשכם ובהר גריזים. יצחק מגן קובע כי השומרונים הם בשר מבשרו של העם היהודי, ששר ההיסטוריה קבע בהחלטה פזיזה להפרידם ממנו.

החפירות התנהלו ב-1972 ע"י איתן איילון וחנניה זלצר, תחת פיקוחם של הארכיאולוגים רם גופנא ומנשה ברוש. הממצא מג'ליל נחשף במהלך חפירה בשנת 1990. ממצאי הטבעות פורסמו ע"י הארכיאולוג ד"ר רוני רייך. הממצאים פורסמו בשלמותם רק לאחרונה, בקובץ האחרון של "עתיקות", משנת תשנ"ה.