הרב הירש טוען: פתרתי בעיות הבטחון עם סוריה

ועוד: 100 ברכות ליום בציבור החרדי כדי לתקן את דבריו של שמעון פרס על דוד המלך. החרדים מטכסים עצה איך לפגוע ככל האפשר בהכנסותיה של חברת אגד

"החכם עיניו בראשו", "איזהו החכם הרואה את הנולד". לתואר נכסף זה, שהכתיר שלמה המלך את החכם, טוען הרב משה הירש, המכהן כ "שר לעניינים יהודיים" באוטונומיה הפלסטינאית. הרב הירש מזכיר נשכחות, היה זה כאשר היה ראש המשלחת היהודית במשלחת הפלסטינאית בשיחות השלום בוושינגטון וכיהן כיועץ למשלחת זו. באותו זמן היה לו תפקיד כפול: הוא ייעץ גם למשלחת הסורית.

באותו הזמן הוזמנו הרב הירש ושלושת חבריו היהודיים, לפגישה עם המשלחת הסורית. הפלסטינאים, יחד עם הרב הירש, התארחו במלון "ריץ קרלטון" והסורים בהילטון. הם הוזמנו כדי לייעץ לסורים איך לקבל בחזרה את "שטחי הסורים", הגולן, שנכבשו ע"י הציונים.

הרב הירש, המכהן גם כראש הכולל בישיבת "תורה ויראה", שהגיורת רות בן דוד, אלמנתו של מנהיג ה "נטורי קרתא", הרב עמרם בלוי, עושה למען הכולל באיסוף כספים בחו"ל גם בארצות ערב ואפילו באיראן. הרב הירש היודע פרק "בפלפולי דאורייתא", העמיד את המשלחת הסורית על הבעיה המטרידה אותם, כלומר הגולן ב"ממה נפשך", ואמר להם מה הבעיה? הלא שני הצדדים, כלומר הסורים וה "ציונים", (מדינת ישראל), מסכימים שהשטח הנידון שייך לסוריה. השאלה הנוקבת היא רק בטחון הציונים. לדעתי, אמר, היא בכלל לא בעיה. נכנס את מומחי הבטחון של שני הצדדים והם יסדרו את העניין על הצד היותר טוב.

יתרה מזאת, לרשותנו ולרשות הציונים מכשירי אזעקה הכי מודרניים מן המשובחים ביותר בעולם, במקרה של סכנה של מלחמה, מאיזה צד שהוא, נזעיק אותם במכשירנו. ועוד ישנם הרבה אפשרויות העומדות לפנינו: לפרז חלק מן השטח, להעמיד חיילי או"ם על הגבולות, אבל לא להחזיק אותם בתוך הארץ, בנימוק של בטחון. התתאר לך – הוסיף הרב הירש – אם הציונים יקומו ביום מן הימים ויתעוררו משנתם ויגידו שהם לא מרגישים במצב בטוח. האם זה מצדיק כיבוש? הסורים הצדיקו את הירש.

והנה, מסיים הרב הירש ואומר: פתרון דומה קראנו בכלי התקשורת שלנו בימים האחרונים. ולכן, דורש הרב הירש את כתר החכמה לראשו.

פרס ודוד המלך

לשר החוץ שלנו רבי שמעון פרס שליט"א חלק מירבי בתעמולה שהחרדים בירושלים מנהלים לאחרונה, להרבות באמירת פרקי תהלים ו "פסוקי דזמרה", בטוהר לב, ובכוונה מיוחדת אותם חיבר דוד המלך, נעים זמירות ישראל.

האימרה "מעז יצא מתוק" חלה גם על הסערה בכוס מים, או על הבלון הנפוח שסיכה דקה הוציאה ממנו את האוויר. המדובר בסערה שהקימו החרדים יחד עם "מולדת" בכנסת על דברי השר פרס על דוד המלך ^{[ * ]} , שכבר דשו בו רבים וטובים. לאחרונה התארגנו בירושלים קבוצות חרדים לדבר השם. אלה טוענים, כי הוויכוח בכנסת שעוררו החרדים ו "מולדת" גרמו לפגיעה בתדמיתו של המלך דוד ובמיוחד אצל החילונים, שרבים מהם, מתוך בורות, לא ידעו ולא למדו את התנ"ך.

ובכדי להחזיר את כבודו של המלך דוד, שנפגם ע"י החרדים בכנסת ה "מינית", החליטו כי יש להרבות באמירת פרקי תהלים ו "פסוקי דזמרה" (החל "ממזמור לתודה" עד "וישתבח") לאמר בטוהר לב מיוחד, ואמירת תהלים לפני התפילה ולאחריה ולוותר על קריאת עיתון, יהא אפילו דתי או חרדי וכן להרבות בברכות כפי שמובא בתלמוד: מנחות מ"ג: "חייב אדם לברך מאה ברכות לפחות בכל יום".

רב נטורונאי היה מגדולי הגאונים, ופורה מאוד בתשובותיו ההלכתיות. הוא כיהן 5 שנים כראש ישיבת סורא המפורסמת בעולם (בעיראק). רב נטרונאי אומר, כי מאה הברכות שיש לאמר בכל יום תיקן דוד המלך, לפי שהיו מתים בכל יום מאה נפשות, תיקן דוד המלך לאמר 100 ברכות כדי לעצור את המגיפה.

איך לפגוע באגד?

חרדי ירושלים ובני ברק, קוראים לציבור החרדי לא לצאת בנסיעה בינעירונית לאחר חצות יום ששי, כלומר עד שעה 12 בצהריים, דבר שעשוי לפגוע בהכנסות של חברת "אגד".

אמנם בבני ברק מכריזים ברמקולים ברחבת היער בכל יום ששי כי בהוראות הרבנים "אין לנסוע מחוץ לעיר שעתיים לפני כניסת השבת", אבל לחרדי ירושלים ובני ברק הקיצוניים, זה לא מספיק.

וכסימוכים לטענתם הם מביאים את הסיפור על מקרה לפני עשרות בשנים, אחד מקרובי "החזון איש" בבני ברק שנפגע בתאונת דרכים שקרתה ביום הששי ואושפז בבית החולים, "החזון איש" בא לבקרו ושאל אותו מתי זה קרה, כלומר, באיזו שעה, היה זה ביום ששי קייצי, הנפגע אמר שזה היה ביום ששי שעה 3.30. על כך העיר "החזון איש" "אין זה מפליא אותי, הרי יצאת אחרי החצות".

העתונות החרדית, המביאה את הקריאה של החרדים לצאת בנסיעות בינעירוניות לפני חצות היום, מספרים סיפור ניסי בנידון. היה זה ביום חמישי, לפני השבת השחורה, בטבח חברון בשנת תרפ"ט, באותו יום התחתן אחד מבני הישיבה בחברון בירושלים, חלק מן המשתתפים בחתונה נשארו בירושלים ולא חזרו לחברון לשבת, והודות לכך נשארו בחיים.בין הנוסעים לחתונה היה הרב יוסף דינקלס ז"ל, מחשובי אברכי ישיבת חברון, הוא התכונן לחזור לחברון לאחר החתונה, הוא ואשתו באו לתחנת האוטובוסים המרכזית בירושלים ביום ששי והמתינו לאוטובוס הערבי שיחזירם לחברון.

הרב דינקלס הציץ בשעונו ונוכח, כי כבר אחרי חצות היום ואמר לאשתו "אחרי החצות אנו לא נוסעים" ונותרו לשבות את יום השבת בירושלים, והודות לזה הוא ומשפחתו נשארו בחיים.

ניצולי הפרעות ספרו כי הפורעים הערבים בחברון חיפשו את "יוסף, אפוא יוסף?" הם זעקו, הרב דינקלס היה דמות בולטת בחברון אותו הכירו גם הערבים בהדרת הפנים שלו, שעורר כבוד גם בין ערבי המקום.

באותו השבת חיפשו הערבים את יוסף, אבל דינקלס לא היה בעיר. ובזכות קדושת השבת שלא לנסוע לאחר חצות היום של יום שישי, נשאר בחיים.