בעוד
שברית-המועצות עודנה זקוקה ליבוא של לחם (דגנים) מארצות המערב לאוכלוסיה שלה, הרי בשעשועים יכולה היא להציף את אמריקה כולה ואף מדינות מערב אחרות.
במרכז מוסקווה, בסימטת סובינוב הצרה, שוכן המכון הממלכתי לאמנות
התיאטרון ע"ש אנאטולי וסיליוביץ לונאצ'ארסקי (1875-1933), מי שהיה שר ההשכלה
והחינוך הראשון בממשלת
לנין, מיד לאחר המהפיכה הקומוניסטית.
לונאצ'ארסקי זכור לטוב על כך שבתפקידו הממלכתי סייע לתיאטרון העברי "
הבימה" בעודו במוסקווה. עמיתים קומוניסטיים אף ריננו כי לונאצ'ארסקי אוהד את התנועה הציונית. הוא היה סופר ומבקר רוסי ומדינאי סובייטי וכיהן כשר ההשכלה עד שנת 1929.
המכון הממלכתי לאמנות התיאטרון במוסקווה שנוסד ב-1930 הוא בית היוצר לאמנות תיאטרון מן הגדולים בעולם ואולי אפילו הגדול בכולם. לומדים בו תיאטרון, בימוי, ביקורת תיאטרון, ריקודי באלט,
מוסיקה לתיאטרון וניהול תיאטרון. הוא חולש על 70 מכונים גדולים לאמנות תיאטרונית ברחבי הרפובליקות הלאומיות שבברית המועצות ולומדים בו ב-47 שפות, לרבות
אידיש בשביל התיאטרון היהודי במוסקווה
ובבירובידז'אן.
לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה קיים רקטור המכון, ואדים דיומין,
מסיבת עתונאים ובה אמר, בין היתר, כי הקריטריון היחיד להתקבל כתלמיד במכון האמנותי של מוסקווה הוא רק כשרון של המועמד.
© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות
למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By