יהורם גאון רוצה להיות ראש עיר

בראיון לעתונות היהודית בניו-יורק לא הסתיר הזמר הנודע את שאיפתו לרשת את כסאו של אהוד אולמרט. גאון בעד תהליך השלום, אבל לא מוכן לוותר על אף פיסה מירושלים. ועוד: תנועת "מימד" יוצאת נגד פסק ההלכה האוסר למכור דירות ובתים לערבים ואומרת: "לא זו דרכה של תורה"

הזמר יהורם גאון, חבר מועצת עיריית ירושלים, משאת נפשו להיות ראש עירית ירושלים. זה חלום חייו. בשהותו בארצות הברית, לרגל הופעתו המרשימה, באולם "קונקורד" של ניו-יורק, בראיון לעיתונות היהודית, דיבר על הקריירה שלו על עבודתו האמנותית ועל שאיפתו להיות ראש העיר של ירושלים.

ואמר בין היתר, כי השאיפה שלו בתום הקדנציה כחבר בעירית ירושלים לתפוס את מקומו של ראש עיריית ירושלים הנוכחי אהוד אולמרט, ו "סוף מעשה במחשבה תחילה" כאמור. העובדה שנבחר להיות חבר המועצה יש לו עכשיו חמש שנים ללמוד את העבודה השחורה, כי אי אפשר להיות ראש העיר ביום אחד. ולאחר סיום הקדנציה אף אחד לא יעז לומר לו שיהורם גאון לא מבין בפוליטיקה, והוא עושה את המלאכה בכל הרצינות כמו שעושה כל דבר אחר בחייו: בחריצות גדולה מאוד.

לשאלה אם נראה כי אהוד אולמרט יכהן רק קדנציה אחת? ענה ואמר: אני מקווה, ברצינות. המצב כל כך נזיל בירושלים, אי אפשר לדעת אף פעם מה יילד יום. יש את החרדים יש את החילוניים ויש את תהליך השלום ואת שאלת ירושלים. ובהזדמנות זו הצהיר: "אני תומך בתהליך השלום, אני לא מאמין שישנה דרך אחרת, אני מעריץ ומעריך ומכבד את יצחק רבין, אולם אין שום שאלה בעניין ירושלים, אם תתעורר שאלה שכזו, אני הראשון שאשב ליד "הכותל המערבי" עם שלט מתאים, מבחינתי שידרכו עלי ואני לא אתן כלום".

את האולם קונקורד במוצאי שבת בהופעתו של יהורם גאון, מילאו שלושת אלפים איש, לפחות 90 אחוז היו ישראלים, מהם גם הרבה יורדים, המלון "דיבר" עברית, השיירה הארוכה של המכוניות אשר שירכה דרכה בשלג שירד, לכיוון ניו-יורק ניגנה בעיקר קלטות של יהורם גאון.

ההכנסות מהופעתו היו כולן קודם לגיוס כספים נגד ההתבוללות עבור "קרן לחינוך יהודי" להוצאתם של ילדים יהודיים מבתי ספר ציבוריים לא יהודיים והעברתם לבתי ספר יהודיים.

חידוש בקרית משה

חידוש מרענן בשכונת קרית משה בירושלים, בכל ערב שבת הסמוך, לראש חודש, מתקיים חוג לימוד והרצאות לליבון בעיות הלכה אקטואליות, בבית הכנסת הגדול של השכונה "אהל יצחק", רעיון זה הוא פרי יוזמתו של הרב יוסף מובשוביץ רב בית-הכנסת ורב השכונה, שנבחר לא מכבר אחרי פטירת הרב הקודם, שילה רפאל ז"ל.

מאז עובדי המדינה עברו לשבוע עבודה בן 5 ימים, נוצר מצב שרבים מצטרפים להרצאות וחוגים בימי ששי, גם בקרית משה מספר המשתתפים בכל הגילאים הייתה הפתעה נעימה.

לאחר דברי פתיחה של גבאי בית-הכנסת פתח את הבימה החדשה רבה של ירושלים הרב יצחק קוליץ, בהרצאה מקיפה בעניין בניין בית המקדש, והאם אפשר לבנותו בלילה. בסיום דבריו בירך את הרב מובשוביץ על יוזמתו הברוכה בייסוד בימה מכובדת זו.
אחריו הרצה הרב מובשוביץ בנושא: האם מותרת נסיעה למצרים לצורך טיול או מסחר? מאחר ויש איסור מן התורה לא לשוב למצרים, השאלה היא האם יריד לטיול או מסחר מותרת? בתוך דבריו הזכיר כי הרמב"ם (רבנו משה בן מימון) כידוע היה גר במצרים.

בראש חודש הקרוב ירצה הרב לוי יצחק הלפרין ראש מכון מדעי טכנולוגי על פי התורה וההלכה, בעניין שמיעת "מגילת אסתר בפורים, דרך מיקרופון או ברדיו – האם ניתן לקיים בצורה זו את מצוות קריאת המגילה". ואחריו עוד רבנים מפורסמים ירצו בחוג לימוד זה.

משלוח מנות

"משלוח מנות לרעהו, מתנות לאביונים, בינלאומי" לחג הפורים, מוסד כזה כבר קיים בירושלים. וזו הפעם הראשונה בתולדות משלוח מנות לרעהו ומתנות לאביונים, מוסד שנושא שם בינלאומי, אתה יושב בירושלים או בעיר אחרת בארץ ונותן הוראה לשלוח את המתנות לאביונים ומשלוח מנות איש לרעהו לניו-יורק או ארץ רחוקה.

מנה רגילה עולה 20 דולר, יותר גדולה 30 דולר, וגדולה מאד 40 דולר. את ההזמנות צריך לעשות עד ראשון למרץ, כלומר שבועיים לפני פורים. "המשלוח מנות הבינלאומי" בירושלים עורר בעיה הלכתית, שדנים על העניין של משלוח מתנות לעניים קודם פורים. ה "מגן אברהם" בסימן תרצד מביא בשם "בעל המאור" שאין ליתן קודם פורים, שמא יאכלוהו העניים לפני פורים.

אבל בפירוש המשנה לרמב"ם וכן בתוספות יום טוב, על מסכת מגילה כתבו, שאפשר לתת מתנות לאביונים מיום י"א באדר ואילך למרות שמשלוח מנות לרעהו אי אפשר להקדים. אמנם יש גם פטנט אם נותנים לגבאי האוסף הצדקה קודם פורים על מנת שייתן או על מנת שיקנה לעני ביום הפורים מועיל לכולי עלמא.

"מימד" חדש בצפת

"מימד", התנועה להתחדשות הציונות הדתית בירושלים, מגיבה על פסק ההלכה של הרב בצפת האוסר מכירת דירות לערבים ואומר: "כי לא זו דרכה של תורה", ומסתמך על רבים מגדולי הפוסקים שהיו משכמם ומעלה, ביניהם הרב אברהם יצחק הכהן קוק ז"ל הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל והרב יצחק אייזיק הרצוג ז"ל הרב הראשי לישראל בקבעו, כי לערבים ולישמעאלים יש דין של גר ותושב, יש שמצדדים לומר שהם בכלל גר ותושב שאינם בכלל עובדי עבודה זרה. והרב קוק, בספרו ההלכתי "משפט כהן" סימן ס"ג, סובר שלעניין ישיבה בארץ ישראל, די שאינו עובד עבודה זרה, אף שלא קיבל עליו את שבע המצוות, שמותר לו לשבת בארץ ישראל ולכן מותר למכור לו דירות ובתים.

ב "מימד" קיים צוות בשם "חברה ותרבות" בראשותו של הרב יהודה גלעד, המטרה למצוא דרכים לגיבושה של תרבות ישראלית-יהודית, ומציאת מכנה משותף, כלל ישראלי, לחיי החברה והתרבות בארץ. בין ההחלטות שנתקבלו בישיבה הראשונה של חברה ותרבות, "הוחלט להקים פורום של אנשי חברה ותרבות, דתיים וחילוניים, לדיון משותף בנושאי תרבות משותפת בישראל. רבים מאישים שפנו אליהם להשתתף בפורום נענו בחיוב ליוזמה.

"מימד" פתחו תאי סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים וההרשמה הייתה מפתיעה, בקמפוס של אוניברסיטת בר-אילן סיימו את ריכוז תא הסטודנטים של "מימד" ובקרוב יפתחו תאים דומים גם באוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע, במכון ויצמן ברחובות, ובאוניברסיטת חיפה ובטכניון.

גם בנושאי גירושין ונישואין בישראל "מימד" מנסה חוות דעתו ולאחרונה חלה התפתחות בנושא, לאחר הפגישה שקיים הרב יהודה עמיטל, העומד בראש "מימד" והפרופ' אריאל רוזן-צבי מאוניברסיטת תל-אביב, שקיימו ישיבה משותפת עם הרב בן דהאן מנהל בתי הדין הרבניים לליבון הנושאים שהועלו לאחרונה בענייני קידושין וגירושין, הסיכומים הועברו לטיפולם של הגורמים המתאימים.

גם לבעיית התרמת איברים להשתלה הוקדש סמינר, שעסק בנושא ההיבטים ההלכתיים, בו גובשו דרכי הפעולה לקידום הנכונות לתרומת איברים להשתלה בקרב ציבור שומרי מצוות. בישיבה השתתפו נוסף, לחברי הצוות הקבוע גם הרב ש. רפפורט והגב' רות ויסצוקר מנהלת האגודה לקידום השתלות בישראל. הצוות הכין הצעה אשר תובא בימים אלו לאישור הגורמים המתאימים במשרד הבריאות.

ב "מימד" מקווים לסיים בקרוב את הליכי אישור ההצעה על מנת שיוכלו לצאת במבצע רחב היקף לעידוד הנכונות לתרומות השתלת איברים בציבור הרחב. ובמיוחד בדתי שומר מצוות.

"מימד" מביעה את התנגדותה להקמת קזינו בישראל, לדבריהם, קזינו מהווה מסר חינוכי ותרבותי שלילי, במיוחד יש לחשש שבד בבד עם מתן הלגיטימציה להקמת הקזינו, תתפשט התופעה לכל שכבות הציבור ובפרט לנוער וישראלים קשיי יום.

ולבסוף, "מימד" מחייבת את תנופת הפיתוח והבנייה בגושי ההתיישבות ביש"ע במסגרת החוק ואינה רואה בכך כל סתירה או פגיעה בתהליך השלום, שבו הם תומכים ויחד עם זה הם מסתייגים באופן עקרוני מכניעה ללחץ ערבי ורואים בכך תקדים מסוכן.