סכנה חדשה בירושלים: ספורט

העדה החרדית מאשימה את הדתיים בעירייה, על שהם יוזמים פעילות ספורטיבית לתלמידי חכמים, ועוד כשהמדריכה היא אשה!
ועוד: מסתבר, שחוק המקרקעין החדש הוא נגד דעת תורה. רשת "אינטרנט" יהודית - בדרך

"אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר" (מועד קטן כ"ה), אמרה תלמודית זו שייכת גם לנציגים החרדים בעירית ירושלים,שטענות קשות ניטחות עליהם, מצד החרדים הקיצוניים, על שאינם שומרים על קדושת העיר, ועל שמירת השבת בעיר הקודש וכהנה וכהנה.

לאחרונה צצה טענה נוספת נגדם, בעיריית ירושלים, שהחרדים שולטים בכיפה, ישנה "יחידת ספורט למגזר החרדי", והיא חודרת לילדי התשב"ד (תינוקות של בית רבן) הלומדים בתלמודי תורה (חיידער) בירושלים, וישנו שיתוף פעולה בין מנהלי תלמודי תורה לבין רשות הספורט החרדי המסונפת לרשות הספורט העירונית.

ראיה לדבר: מכתב נשלח לתלמידי תורה, נפל באקראי לידי החרדים הקיצוניים והם עושים ממנו "מטעמים". במכתב נאמר בין היתר:

בראש המכתב סמל של העיריה, ומה שחרה יותר, שהוסיפו "חטא על פשע", המרכזת של היחידה למגזר החרדי, היא אישה. כלומר נקבה, ו "קול באשה ערווה".

נגד חוק המקרקעין

חרדים בירושלים יצאו בהתקפה חריפה על הצעה לתיקון חוק המקרקעין בכנסת, לפיה אם רוב השכנים של בית משותף יסכימו לבנייה ברכוש משותף, אין להתחשב במיעוט המתנגד במצבים מסויימים.

חרדים אלה פונים ולנציגיהם בכנסת בדרישה חד משמעית, שיתנגדו להצעה זו. לדבריהם היא עומד בניגוד גמור להלכה היהודית, של "גוד או איגוד" שמשמעותה בהלכה היהודית: בדבר משותף שאין בו דין חלוקה כגון אם יחלקו את הדבר, לא יהיה בו לכל אחד מהשותפים כדי שיעור שיקרא שמו הקודם עליו. כל אחד ואחד יכול להתנגד לחלוקה אם חברו דורש, מתי אפשר לעשות זאת? רק בצורה: של "גוד או איגוד" כלומר: קוץ דמים ואני אקנה את חלקך, או אני אקוץ דמים ואתה קנה חלקי, הלכה זו מובאת במסכת בבא בתרא דף י"ג ע"א עיין שם בהרחבה.

מהלכה זו משתמע, כי אין לכפות על שותף ברכוש משותף ולמסור את ההכרעה לרוב הדיירים, כי לא תמיר אומרים "אחרי רבים להטות". ההצעה החדשה עלולה לדבריהם לגרום בעד בניה שהתורה אוסרת לעשות זאת. דיני התורה לא משתנים גם אם הכנסת תחליט על כך, טוענים החרדים. יש גם קוריוז: כאשר הועלתה הדרישה של החרדים לנציגיהם בכנסת להצביע נגד ההצעה לתיקון חוק המקרקעין, בגלל "גוד או איגוד" הרימו כמה מחברי הכנסת החרדים את גבותיהם ושאלו: מה זה "גוד או איגוד" מלים אלה הם שומעים זו הפעם הראשונה בחיים.

ברית עברית עולמית

פרופ' עלי עטיה מאוניברסיטת עין שאמס בקהיר מצרים, הרצה על אחד העם (אשר צבי גינצברג 1927-1856, בעל תורה המרכז הרוחני בציונות), ועל החייאת הלשון העברית. בכנסת של "ברית עברית עולמית" שהתקיים בהלסינקי (פינלנד) מוסר "בבית" ביטאון ההנהלה ועובדי הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית.

"ברית עברית עולמית" בירושלים שבראשה עומד ניסן הרפז, בקונגרס המדעי העברי ה-11, לציון 20 שנות קונגרסים לעברית שמתקיימת באירופה. בקונגרס זה שהתקיים בהלסינקי השתתפו שני מרצים ערבים הפרופ' עלי עטייה כאמור, וד"ר חאסים שחאדה מכפר יאסיף שבגליל, המלמד באוניברסיטת הלסינקי. הוא הרצה בעברית על עיונים בעברית של הקראי אברהם שמואל פריקוביץ (1874-1785) מלומד קראי בשם בלוצקופוטקאלה (וואלין). פירקוביץ זה עורר בשעתו שערוריה ספרותית כאשר ביקר בארץ ישראל וסר לשכם התלוננו השומרונים עליו כי הוציא מידם כתבי יד רבים בתואנות שווא, ובאפס מחיר. את כתבי היד מכר לספריית פטרבורג (רוסיה). כתב גם חיבור פולמוס נגד רבנים וכן חיבר שירים. ברית עברית עולמית מקיימת מדי שנתיים כנסים באחת האוניברסיטאות האירופיות, שיש בה קתדרה לעברית בו משתתפים אנשי אקדמיה, חוקים, מורים ושחרי הלשון העברית יהודים ולא יהודים, מכל ארצות אירופה. ההרצאות הן על טהרת הלשון העברית.

לאחר ההרצאות של המרצים הערבים בהלסינקי, נערכה סעודה חגיגית בבית הקהילה היהודית במקום, המשתתפים חבשו כיפות לאחר הארוחה ונטלו "מים אחרונים" וברכו "ברכת המזון". בלטו שנים ממושקפים ומזוקנים חובשי כיפות שחורות שנראו כיהודים חרדים, הלא הם שני המרצים הערבים שהיו שקועים בסידור ולוחשים את ברכת המזון ומזמרים יחד עם כל המסובים.

יצויין, כי לא זו הפעם הראשונה, שלא יהודים, מרצים בכנסים של ברית עברית עולמית, כבר היו דברים מעולם. בקונגרסים הקודמים, שברית עברית מקיימת הרצתה ד"ר מוניקה צמקה לא יהודיה מאוניברסיטת ברלין בהלסינקי על הנושא : "קווים מקבילים בעיצוב הדמויות ברומנים "מולכו" של א.ב. יהושע ו "המצב השלישי" של עמוס עוז.

ברית עברית עולמית נוסדה בחו"ל (ברלין) בשנת 1931 לפני 64 שנה, ע"י אנשי רוח יהודים ובראשה עמד המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, היא תנועה וולנטארית בירושלים אשר בראשה עומד ניסן הרפז. יש גם מנכ"ל בהתנדבות הלא הוא ישעיהו הרן ופקידה בחצי משרה. תקציבה השנתי מסתכמים ב-80 אלף דולר שבא מתמיכת ההסתדרות הציונית ותרומות.

רשת תקשורת יהודית

הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית, קרן קיימת לישראל וקרן היסוד, מקימים יחד רשת תקשורת יהודית, שתספק מידע בנושאים שונים, כמו מדינת ישראל, מסורת ישראל, חומר חינוכי, פרוייקטים בישראל, זכויות עולים וכו'.

הרשת תקום בהמלצה של ועדה מיוחדת שהוקמה לצורך זה בראשות קובי לקט מנכ"ל מחלקת ההסברה בסוכנות היהודית. הרשת תוקם לאחר אישור תקציבה ע"י ההנהלה הציונית. בוועדה חברים נציגי המחלקה לעליה ולקליטה, רשות החינוך, המחלקות לסטודנטים וארגון.

רשת התקשורת היהודית תהיה מסונפת לרשת התקשורת העולמית "אינטרנט" זה יהיה מעין קניון תקשורתי בצורת חנויות שעל מדפיהן סחורות מגוונות. החנויות תהיינה בלי קירות הלקוח יכול להיכנס לכל חנות, ולקבל מידע הדרוש לו. קובי לקט ממחיש את הרשת בצורה ציורית, "הקניון יהיה קשור לקניונים אחרים מסוגו, שיספקו מידע בנושאים שונים כאמור, ותהייה לו נגישות למאגרי מידע בינלאומיים באמצעות האינטרנט" אומר לקט.

תהייה גם אפשרות למידע בתקורת בינאישית כגון: לעולה פוטנציאלי, יוכל לשאול שאלות בנושא זכויות עולים, לקבל כתובות בישראל, לקבל קשר אישי עם שליח הסוכנות בחו"ל, במילה אחת תהיה זו תקשורת בינלאומית שתשווק את המידע באמצעות ה "אינטרנט" וכל לקוח בעולם שיהיה זקוק למידע כלשהו בנושאים יהודיים וישראליים, יקבל אותו באמצעות רשת תקשורת זו.

עיר בלי רבנים

לראשונה בתולדות הרבנות בישראל, נרשם כי עיר שלמה נשארה בלי רבנים עקב התפטרותם, והעניינים מסתדרים על הצד היותר טוב לרבות הכשרות בעיר.

במשרדי הרבנות הראשית לישראל בירושלים, אשר משכנה ב "היכל שלמה", נתקבלה בהפתעה התפטרות של שני הרבנים הראשיים של העיר נהריה, הרב ד"ר אהרן קלר האשכנזי והרב הספרדי דוד אבו-חצירה. הראשון נימק את התפטרותו בבעיית הגיל, בעוד 4 שנים הוא מגיע לגיל 90, והוא רוצה שלנהריה ימונה רב צעיר ממנו ונמרץ. ואילו עמיתו הספרדי התפטר על רק אחר "נפשו חשקה בתורה" ורוצה להקדיש את רוב זמנו להגות בתורה ובהלכה מה שלא מאפשר לו עול הציבור המוטל על כתפיו.

הרב ד"ר קלר חניך ישיבת בית מדרש לרבנים, בברלין והאוניברסיטה המקומית, פרסם מאמרים מדעיים הלכתיים על התלמוד וההלכה מאמרו המפורסם "הדיאלקטיקה התיאולוגיה" שעשה לו שם בישראל וכן מאמרים מדעיים אחרים. הוא מכהן בנהריה מזה עשרות בשנים אולי היחיד שזכה לשרת את העיר במספר שנים כה רבות הגדול ביות מרב אחר.

יצויין, כי נהריה שהיא עיר קייט ותיירות עם עשרות בתי מלון שלה, היא נוסדה בשנת 1934 לפני יותר מששים שנה, ע"י עולי גרמניה. בשנת 1941 קבלה מעמד של מועצה מקומית, ובשנת 1961 הוכרזה כעיר בה כאמור עשרות בתי מלון כשרים למהדרין, והעניינים הרוחניים של העיר גם לאחר ההתפטרות של שני הרבנים הראשיים לרבות הכשרות מתנהלים מעצמם על הצד הטוב ביותר.

מעניין לעניין ובאותו עניין: מספרים על רב גדול בתורה שכיהן בעיר גדולה, קהילה יהודית ערה, כלום לא היה חסר לו, במשך עשרות שנות כהונתו כרב. ולפתע החליט לעזוב את העיר , מבלי שנתבקש מראשי הקהילה, ולעבור לעיר יותר קטנה קהילה פחות ערה. כאשר באו ראשי הקהילה להיפרד מרבם ושאלו אותו: רבי, למה עזבתנו" ענה ואמר בזו הלשון: "השאלה לכם, היא היא התשובה, כי זו היא השאלה הראשונה, למה עזבתנו שנשאלתי במשך כל ימי כהונתי כרב אצלכם, ודי לחכימה ברמיזא ..."

מועדון הזמר מתרחב

מועדון הזמר בלדינו "ויני קאנטרמוס" (הבה נשיר) שעליו הודענו במדור זה, הולך ומתרחב.

המועדון החדש בירושלים השייך ל "ועד העדה הספרדית", זכה להצלחה מעל המשוער. ההופעה הראשונה הייתה באולמי ועד "העדה" שצר היה להכיל את כל המשתתפים. לאחר ההצלחה יצא המועדון "למרחב" וההופעה הבאה ב-14 בפברואר תהיה באולם "מופת" (תלאור) בירושלים הכניסה לפי כרטיסים במחיר סמלי (10 ₪).

גם ב "מופת" יופיעו כמנחה הסופרת מתילדה כהן סראנו והזמרת בטי קליין בלווי גיטרה. המפגש יכלול לימוד רומנסות ושירי עם ישנים וחדשים , סיפורים ומעשיות בלדינו. אורח הכבוד במפגש זה היה גרוגוריו גומז. נספח בקונסוליה הכללית של ספרד.