עשרת הדיברות, בכל בית

להכניס את "עשרת הדיברות" לספר החוקים של המדינה, ולהעמידן באולם ישיבת הכנסת. חזית אחידה המתנגדת לרעיון זה, קמה וחברים בה חברי כנסת דתיים וחרדים

חסידי לובביץ המציאותיים, שהשלימו עם הגורל כי רבם נפטר, בניגוד למשיחיסטים הטוענים כי הוא חי וקיים לעולם ועד, אלא שעלה למרומים באופן זמני כמו משה רבינו שעלה לקבל את לוחות הברית. המציאותיים מחפשים מבצעים חדשים, נוסף לאלה שרבם השאיר להם בירושה והם מציעים, להכניס את עשרת הדברות לספר החוקים של המדינה ולהעמידן באולם ישיבת מליאת הכנסת.

סימוכין לבקשתם הם מצאו אצל רבי לוי יצחק מברדיצב, שעליו מספרים, כאשר נתמנה לרבה של ברדיצב, ביקש להכניס בספר הקהילה את עשרת הדיברות. בתשובה לשאלת הגבאים מה יום מיומיים? ענה ואמר: "רואים אנו שאנשים מקדשים את חוקי הקהילה יותר מאשר את חוקי התורה, לכן אם עשרת הדברות יהיו רשומים בספר הקהילה, יש תקווה שיתייחסו גם אליהם בהדרת קודש ויקפידו לקיימם. להצעת הליובביצים קמה כאמור התנגדות מכל חברי הכנסת וזאת מפי הכתוב בעשרת הדברות.

ונתחיל למנות אותם, כרוכל: לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תחמוד בית רעך, לא תחמוד אשת רעך, לא תישא את שם אלוקיך לשווא, זכור את יום השבת לקדשו וכו', וכו'. אין סיעה בכנסת שראשיה לא עברו על אחת או יותר מעשרת הדברות אלו ודי לחכימה ברמיזה.

לאור כל זה נזכרנו באגדה יפה על עשרת הדברות וחלקם של אומות העולם במתן תורה. באגדה מסופר:

מוהל זה שליחות

מוהל זה לא רק מקצוע אלא שליחות חשובה – קבע הרב שמחה הכהן קוק רבה הראשי של רחובות. בכנס מוהלים ארצי שהתקיים בבית חולים סורוקה בבאר שבע, בו נשמעו הרצאות בנושאים רפואיים, בהרצאתו של הרב קוק הוא העלה מספר נקודות חשובות, בנושאים שונים הקשורים למוהלים כגון: צניעות, מילה בשבת בזמנה, ובין היתר התקיף קשות את אותם המוהלים אשר אינם מתייחסים ברצינות לברית מילה, ורואים בה אך ורק מקצוע. הוא מנה את 13 הבריתות שנכרתו עם מצוות מילה, ולאלה המוהלים שהופכים את ברית מילה לטקס ולהצגה בו משמיעים גם דברי ליצנות שעליה נאמר: "ליצנה אחת דוחה מאה תוכחות", וכאמור הרב קוק, אמר כי מוהל אינו מקצוע אלא שליחות שיש בה מסר חשוב לאומה כולה.

חיל שלום יהודי

המגבית היהודית המאוחדת בירושלים ובארצות הברית, מקימה חיל שלום יהודי במתכונת חיל השלום האמריקאי, המטרה ללחום בהתבוללות.

עקב ההתבוללות המכלה את החלקה הטובה של היהדות בעולם, במיוחד בארצות הברית, והדאגה לקיום העם היהודי ברחבי העולם החליטה, המגבית המאוחדת כאמור, להקים חיל שלום יהודי של מתנדבים מישראל וארצות הברית. גרעין של 30 מתנדבים, כבר הוקם, המתנדבים יבחרו בקפדנות ויעברו שלושה חדשים של אימונים אינטנסיביים, ולאחר מכן יעשו סטאז בקרב הקהילות היהודיות השונות בעולם.

גם על ההכוונה לאיזו קהילה ישלחו המתנדבים, תחליט המגבית, הפרויקט כולו ימומן ע"י התרמה בארץ ובחו"ל. לפי המשוער תקציבו של הפרויקט יסתכם בחצי מיליון דולר לשנה. עוד טרם הוקם החיל וכבר ישנה התרוצצות בחוגים ובמפלגות שונות בארץ ובחו"ל על חלקם בחיל ועל השפעה ותפיסת עמדות כוח.

כבוד האדם?

כבוד האדם וחירותו, מן המבט היהודי והדמוקראטי, נובע ממקורות יהודים עתיקי יומין, היה הנושא המרכזי בסמינר למשפט העברי שקיים משרד המשפטים בירושלים, עבור שופטים, עורכי דין, ביזמתו של הפרופ' הרב נחום רקובר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

הסמינר שהוא הראשון במסגרת הסמינרים על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקראטית, התקיים במלון שורש שבהרי ירושלים הנערכים מטעם הפרופ' רקובר מומחה למשפט העברי.

את הסמינר פתח שופט בית המשפט העליון דב לוין ובהרצאתו ציין בין היתר כי המשפט העברי הוא שנותן את הנשמה לחוק היבש. וכי יסודות זכויות האדם מצאו ביטוי ברור ועז במקורות המשפט העברי. המקור, לכבוד האדם, הוא הכבוד בבורא עולם, כפי שנאמר במקרא: "בצלם אלוקים ברא את האדם".

הפרופ' רקובר יוזם הסמינר כאמור, אמר בין היתר: כבוד האדם וחרותו, כי בעוד המקורות היהודיים הקדימו את אומות העולם בקביעת ערכי כבוד האדם וחרותו, הרי שהפרשנות שנתנה לערכים אלה באומות העולם שונה בענינים יסודיים מן הפרשנות יהודית המקורית לערכים אלה.