לחגה של "פרבדה"

בצרור של גליונות "פרבדה" ("אמת") הבטאון של המפלגה הקומוניסטית ברוסיה, החוגג את 50 שנות העתון, ואגב - עיתון המופיע גם באחד במאי כבשני למאי ללא הפסקה ולא כמו אצלנו, בגליון מן ה-7 במאי בין הברכות ליובלו מצאנו גם ברכת מיודענו אליה ארנבורג.
ברכה קצרה של 30 שורות. בברכה זו מדבר ארבורג על שנות 1941-42, ימי המלחמה העולמית השניה, והוא אומר: "באותם הימים כתבתי בכל יום ב "פרבדה" או ב "כוכב האדום" שמערכתו היתה באותם הימים באותו הבנין של "פרבדה". היו ימים ... אומר ארנבורג, - זמנים מרים ורמים ... האנשים הוכיחו נאמנות בדם. לא סופר ועתונאי אחד נפל אז באותם הימים. אנחנו דברנו עם קוראינו באופן חפשי יותר מאשר בשנת 1949. באחד בספטמבר 1942, פרסמתי ב "פרבדה", את הדברים הבאים:
וארנבורג ממשיך ואומר -
בגליון של 3 במאי ש.ז. מצאנו את ברכתו של מר משה סנה (קרי וכתיב: משה סנה), ליובלו של "פראוודה", ע"י תוארו הרשמי "חבר הלשכה הפוליטית ועד המרכזי של מק"י, ועורך ראשי של "קול געם" (העם). ברכתו של סנה באה אחר הברכות של ב"כ המפלגות הקומיניסטיות במונגוליה וקפריסין, בין היתר כותב סנה, מסיים סנה את ברכתו ל "פרבדה".

אגב, כשרוצים בפרבדה להצביע על מעשה צביעות, אין להם ביטוי אחר מאשר "מעשה פרושים" ... במקום צבועים. בפרבדה של ה-8 במאי כותב סופר פרבדה מז'נבה על מסיבת העתונאים עם מר ו. א. זורין, ב"כ רוסיה בועידת פירוק הנשק בז'נבה, לשאלת העתונאים ענה מר זורין כי ב"כ ארצות המערב עם התמרונים הם פרושים (במקור: פאריסייסקיע מאנעוורי) וכוונתו: תמרורי הצבועים. נראה שהרעיון הנוצרי-הדתי עוד נשאר בנשמתם של אלה.

ראוי לציין, כי בעתונות הסובייטית קשה למצוא שני דברים ספציפיים הממלאים את טורי העיתונות הישראלית ובמידת-מה גם העולמית, דהיינו: אין שגיאות-דפוס וגם לא מצאתי מודעות, מחוץ להודעות על שידורי הרדיו ועל בתי הקולנוע והתיאטרונים וגם אלה במידה צנועה עד מאוד ...