"יום" או "חג" העצמאות?

[המקור כפי שנשלח ע"י נח זבולוני]

"יום העצמאות" או "חג העצמאות"? על ניסוח זה שנויה מחלוקת בישראל בין חילוניים לבין דתיים, ולא חס וחלילה בין החרדים, אפילו מסוג של "אגודת ישראל" ו "דגל התורה" שמשתתפים בבחירות לכנסת ה "מינית" ונהנים מקופת ממשלת השמד כלשונם. יום או חג העצמאות טרם "זכה" להכרה בחוגים אלה אינם מניפים את הדגל הלאומי - דגל המדינה ביום העצמאות, הלימודים בבתי הספר (תלמודי תורה ובית יעקב) מתנהלים כסדרם של כל ימות השנה. אמנם החנויות סגורות ביום זה בעקבות חוק המדינה והם מקיימים אותו כאילו כפאם שד ...

והנה, מאיר אזרי, רב רפורמי ממנהיגי התנועה ליהדות המתקדמת בישראל, מוסמך לרבנות מטעם ה "היברו יוניון קולדז'" בירושלים, המכהן כרב הקהילה הרפורמית בתל-אביב פרסם ספר בשם "חג העצמאות והתפתחותו בישראל" הדן בבעיות אלו, דהיינו שבכל הפרסומים על היום הזה לא מוזכרת המלה "חג" אלא "יום", נשאלת השאלה מפני מה פוחדים ממלת "חג" חרף שהרבנות הראשית לישראל בשעתו, הרבנים הראשיים הרב יצחק אייזיק הרצוג ז"ל ועמיתו הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל ז"ל חיברו תפילות מיוחדות לאמירה ביום העצמאות, וכן אמירת "הלל" ששנוי [במחלוקת] אם זה "חצי הלל" או "הלל שלם" ...

הספר של מאיר אזרי מתבסס על עבודת דוקטורט לקראת הסמכה לרבנות, שהעניק לו ה "היברו קולדז', בירושלים. כידוע שדוד בן-גוריון, שהכריז על מדינת ישראל ועמד כראש הממשלה, ביקש לנסח "הגדה" ליום העצמאות, ובלחץ החרדים (אגודת ישראל) שהשתתפה בקואליציה הממשלתית נגנז הרעיון וכפי הנראה שגם המושג "חג" ליום העצמאות נגנז מפני הרצון לא לפגוע בקבוצות דתיות וחרדיות שונות, אשר השימוש ב "חג" יכול היה לעורר כעס וזעם אפילו בין הדתיים הלאומיים דאז. ייתכן שהיום, כאשר חלה הקצנה לאומית בקרב חוגים אלה, יתכן שהיום היו מסכימים לקרוא ליום העצמאות "חג העצמאות".

מאיר אזרי, בספרו, מביא את הידוע, כי דוד בן-גוריון, עוד בשנתה הראשונה של המדינה, הציע לקבוע את יום הכרזת המדינה ליום חג לאומי. תמך בו הפרופ' יוסף קלויזנר ז"ל שהיה משתייך לחוגים הלאומיים הרביזיוניסטים, וכותב: "צריך יום העצמאות להיפך ליום הנחמה ועליית הנשמה לחג העצמאות, ואז ידע ישראל להעריך את המאורע של התקומה המדינית והרוחנית בכל גודלו ותפארתו, זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו".

אולם הצעתו של הפרופ' קלויזנר לא נתקבלה. יתרה מזו, היו גם שדרשו לקבוע את יום העצמאות בתאריך הלועזי דהיינו: חמישה עשר במאי, בנימוק שבו השתמשו המציעים (חברי הכנסת ממפא"י פנחס לבון ואידלסון ממפ"ם), כי תאריך זה מוכר ברחבי העולם כיום הקמת המדינה היהודית.

השאלה עמדה בכל חריפתה: האם מותר להוסיף חג בישראל, לאלה החגים הכתובים בתורה או בתנ"ך כגון פורים, חרף שנוספו חגים שאינם כתובים במקורות אלה כגון: חנוכה, ט"ו באב, ועוד. בין הרבנים שחייבו להכריז על יום העצמאות כחג, בלט במיוחד הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, שכתב בין היתר: "פעמי הגאולה, הדור! אתם ראו דבר ה' הגדול והנפלא אשר התחיל בימינו ולנגד עינינו בדור זה".

יצויין, כי בכרוז שפרסמה בשעתו "החזית הדתית המאוחדת" שכללה את המפד"ל, אגודת ישראל ופא"י (פועלי אגודת ישראל) לכנסת, לקראת הבחירות הראשונות, נפתח בהצהרה שדומה שקשה להשיג היום מאותם הנציגים. ושם נאמר: "נודה לה' על שזכינו ברוב רחמיו לראות את הניצנים הראשונים של אתחלתא דגאולה, עם הקמתה של מדינת ישראל". דתיים וחרדים רבים חתמו על כרוז זה. היום לא היו עושים זאת ...

הרב שלמה גורן ז"ל, מי שהיה אז הרב הראשי לצה"ל ואחר כך לרב ראשי ישראל, כתב בין היתר: "על מנת לשוות ליום העצמאות צביון מקורי, על פי התורה, יש להציב בראשונה את יסודותיו ההלכתיים, על פי מקורות בתלמוד, באגדה, ולברר מה הן המצוות והאזהרות, התפילות וההודיות, במידה ויש כאלה, המוטלות עלינו לפי תורת ישראל, לאור זה נוכל לקבוע לעצמנו את דמותו הכוללת של יום לאומי זה". (ש. גורן - יום העצמאות לאור ההלכה).

מעניין שדווקא הפרופ' ישעיהו ליבוביץ ז"ל התנגד ויצא נגד הנסיון להשוות את יום העצמאות לחגים, כמו חנוכה ואחרים והוא כתב, בין היתר: "אין להקיש על יום העצמאות מחנוכה. המאורעות, שאת זכרם מעלים ימי החנוכה, באו מכוחה של תורה בעם ישראל, הם בוצעו למען התורה ובשם התורה ובהם נתגדל ונתקדש שמה רבא". (י. לייבוביץ, יהדות עם יהודי ומדינת ישראל תשל"ו).

הפרופ' ליבוביץ הוסיף ואמר: "אין שום סיבה לקביעת יום הודיה בכ"ח באייר, (יום ירושלים), לא מצאתי שהותקן חג או יום הודיה לזכר נצחונותיו של ירבעם בן נבט, אשר השיב את גבול ישראל, ממבוא-חמת עד ים הערבה ... ולא לזכר נצחונותיו של אלכסנדר ינאי אשר עשה את יהודה למעצמה חשובה בין סוריה למצרים".

פרופ' ליבוביץ קבע, כי אין לקבוע יום חג דתי, לזכר נצחון צבאי או שיפור מעמד ישראל בין אומות העולם. לדעתו, המעשה הציוני הוא אקט חילוני, להבדיל מהחשמונאים שלחמו למען מעמד הדת. לפנינו, קובע פרופ' ליבוביץ רק פטריוטיזם יהודי חילוני, שהוא נשלל ערך דתי ומכאן אין כל טעם דתי לציין הישגים אלה. (י. לייבוביץ, אמונה, היסטוריה וערכים ירושלים תשמ"ב).

אצל רבנים חרדים אמיתיים היתה הבעיה משום "בל תוסיף". אין להרבות חגים ומועדים – ועל כך במקורות. היו גם רבנים שהתנגדו לקביעת יום העצמאות לה' באייר. הם לא התנגדו לקבוע אותו כחג, אלא לתאריך. הסיבה מפני שביום זה פרצה המלחמה שבה קיפחו רבים חייהם. אולי – טוען הרב עובדיה הדאיא ז"ל, מגדולי הרבנים הספרדיים בדורנו, "יום אחר מתאים יותר לציין את יום חג המדינה". (ע. הדאיה קביעות יום חג כללי מתוך הלכות יום העצמאות ויום ירושלים).

יצויין, כי הפרופ' ישעיהו ליבוביץ, שהתנגד לכל נסיון לראות במדינה ערך, כותב בין היתר:
"ראיית המדינה כערך היא המהות של הרעיון הפשיסטי, ואם בערכים סתם הדברים אמורים, קל וחומר בערכים של יהדות של תורה ... קיבוץ גלויות כשלעצמו עדיין אינו תופעה דתית. יש גם פסוק: "ותבואו ותטעמו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה". אך שיקול זה אינו מונע רבנים מסויימים מן ההכרזה השבתאית (שבתאי צבי) על אתחלתא דגאולא, או ראשית צמיחת גאולתנו". והוא מוסיף ואומר: "מה עלה לה ליהדות בכל סיטואציה היסטורית שבה הפכה הגאולה המשיחית להיות עיקר באמונתם של היהודים? עיקר זה הצמיח את הנצרות והוא הצמיח את השבתאות ואת הפרנקיזם והוא נעשה בימינו מכשול לתלמידיו של הרב קוק שלא שימשו די צורכם". (י. לייבוביץ, אמונה היסטוריה וערכים).

ולסיכום מה יחסה של התנועה ליהדות מתקדמת (רפורמים) לחג או ליום העצמאות?

פרופ' חנן יעקובזון, מראשי קהילת "אור חדש" וממנהיגי התנועה ליהדות המתקדמת בארץ, בהקדמה לסידור "תפילת השחר ליום העצמאות,, כותב: "בין האתגרים הנכבדים הניצבים מול היהדות המתקדמת בישראל, עומדת שאלת עיצוב הטקס הדתי, של יום העצמאות. אין ליום זה תקדים בתולדות ישראל. אין הוא דומה לשלוש הרגלים, גם אם יש בו מרוח הפסח, זמן חירותנו. ואף על פי שיום העצמאות, כמו חג החנוכה והפורים, בא להנציח תשועת עם ישראל מאויב הקם להשמידו, חשים אנו שגדול הנס ורב משקלו מנס חנוכה, ניצחון המכבים או מפלת המן. על כן קשה למצוא במחזור התפילה היהודית נוסחאות מקובלות היכולות לבטא את רחשינו ביום זה".
בסידור התפילה של הרפורמים ליום העצמאות נכללו, נוסף לתפילות הזכרת נשמות ו "א-ל מלא רחמים,, גם קטעי קריאה ועיון כגון "הנה מוטלות גופותינו" מתוך "פרחי האש", של הסופר והמשורר חיים גורי, או גם מ "מגש הכסף" מתוך הטור השביעי של אלתרמן ז"ל.

בקהילות שונות של התנועה ליהדות מתקדמת, הוסיפו קטעים משל דוד בן גוריון ואפילו של הרב צבי יהודה קוק מחולל "גוש אמונים", ואחרים. מדברי הנביא עמוס, פרקי תהלים מתאימים לדעתם, ותפילת "על הנסים" בנוסח החג של קהילת "קדם" הרפורמית, וזו לשונה: "על הנסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשואות ועל המלחמות שעשית לאבותינו. אתה האל עוררת את לב אבותינו לשוב אל הר נחלתך לשבת בה ולקומם את הריסותיה ואת אדמתה. ובבוא עלינו שבעת גויים לכבוש את ארצנו ולשומנו למס עובד, אתה ברחמיך הרבים עמדת לימין צבא הגנה לישראל ומסרת רשעים ביד צדיקים, ורבים ביד מעטים. על הכל אנו מודים לך ה' אלוקינו. וביום זה, יום חגנו ושמחתנו, אנו פורשים כפינו לפניך על אחינו הפזורים ואומרים: אנא אבינו, קבצם במהרה לנוה קדשך, וכאשר זיכיתנו לראות ראשית גאולתנו, כן תחיינו ותחזינה עינינו בגאולת ישראל השלמה וחדש ימינו כקדם אמן ואמן" ...

וכן הוכללו בסדורי התפילה של הרפורמים לחג העצמאות קטעים מיצירות של חיים נחמן ביאליק, שאול טשרניחובסקי, המשורר אמיר גלבוע, קטעי קריאה מיהודה הלוי ממדרשים שונים, תפילות לשלום המדינה, קריאת "הלל" שלם, וכן תקיעת שופר שהפכו לסמל המעמד החשוב הזה.

הנסיון להדליק בערב חג העצמאות מנורה בעלת שבעת קנים שנעשה בחוגי הנוער הרפורמי לא הפך למנהג בקרב הקהילות הרפורמיות בארץ, ודווקא בחו"ל נמצאה אוזן קשבת בקרב [סוף המקור, סביר שצריך לבוא: הקהילות הרפורמיות - א.ז.]