בפסקנות האופיינית לו שבה הוא קובע, למשל, כי רק 600 (שש מאות) נפש ירדו מצריימה
, במקום "ששים רבוא" פסק מר
בן-גוריון שלשום בנאום-ההספד שלו על
הרב טולידאנו ז"ל, כי "לא הכיר
ברבנים אנשים מלאים יותר אהבת ישראל מהרב טולידאנו והרב מימון יב"ל ארוכים".
דברים אלה שיש בהם לא רק מן הגוזמאות של רבי בר בר חנא, אלא כוונה לנגח את האחרים, אינם יכולים אלא לעורר חיוך על השפתים. נניח שמר בן-גוריון איננו מודה באהבת ישראל של הרב קוק זצ"ל, כיוון שהגאון נלחם נגד עלילת הדם של
מפא"י בפרשת
רצח ארלוזורוב, ומשום כך "איבד הרב את עולמו" בעיני מפא"י וראשה.
ונניח גם שמר בן-גוריון איננו מתכוון לרבנים, שהלכו מזמן לעולמם, כגון
הבעש"ט וה "
חפץ חיים" והוא לא הכיר אותם אישית. נשער גם שהיו לו, לראש מפא"י, חשבונות כלשהם עם הרב הראשי
הרצוג זצ"ל, ולכן לא כלל אותו ברשימת "אוהבי ישראל". ואולי נשא מר בן-גוריון טינה בלבו על "
החזון איש" זצ"ל, שהוא ביקר אצלו לפני פטירתו ושוחח איתו בעניין גיוס הבנות. אולם איך זה קרה, שהשמיט את הרב
בראנדווין, ראש המחלקה הדתית של ה "
הסתדרות" ? האם גם הוא איננו "אוהב ישראל" במידה מספקת, על אף הירתמו בעגלת "ההסתדרות" ? ואולי יצא גם על הרבי הזה - שאין אנו מפקפקים אף לרגע באהבת ישראל הכנה שלו - קצפו של ראש הממשלה, משום שהרבי קשור עם מר
פנחס לבון ?
דפים בנושא:
הערות: * מדובר כמובן ביוצאים
ממצרים ולא
ביורדים אליה - תודה לגולש שהעיר את תשומת ליבנו.
כתבה זו הופיעה צמודה לכתבה
תיקונים במחזור החתומה בשם רנ"ז, וגם בה מדבר נח זבולוני על "למדנותו של
בן-גוריון ןבקיאותו בתורה. בנוסף סגנונו של נח זבולוני שורה על הכתבה, כמו תרגום מספרים גם למלים (600) דבר שאופייני לנח זבולוני כאשר רצה להדגיש נתון מסויים. כל אלה מביאים למסקנה כי כתבה זו נכתבה על ידו.
צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By