ספר תורה שרבם של אסירי-ציון הרב
ר' ארי' לוין שליט"א הפקיד לפני עשרים ושתים שנה בידי מאות עצירים במחנה צריפין, ומאז נעלם ולא ידעו היכן הוא נמצא, הוחזר באופן מפתיע לידיו של הרב לוין. החזרת ספר התורה חלה בדיוק באותו יום בו עיין ר' ארי' לוין במכתב שבו אישר הרב הראשי
יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל את קבלת הפקדון היקר. הפרשה גרמה לשמחה רבה לרבם של
אסירי ציון.
סיפור המעשה כפי שמסר לנו אותו בהתרגשות רבה הרב ר' ארי' לוין הוא: בערב ראש חודש אלול תרצ"ט עצרו הבריטים מאות יהודים והושיבו אותם במחנה המעצר בצריפין. על פי בקשת רבם של אסירי ציון נסע הרב הראשי י. א. הרצוג זצ"ל לבקר אצל העצירים, ור' ארי' נלווה אליו. התברר כי לעצירים אין ספר תורה. ר' ארי' הודיע כי בידו ספר תורה עתיק ויקר-ערך והוא ישמח להשאילו לעצירים. הרב הרצוג שמח על ההצעה.
על מסירת ספר התורה נתן לו הרב הרצוג את האישור דלהלן:
ב"ה. א' ר"ח אלול תרצ"ט.
לראי' בידי הרה"ג ר' ארי' לוין שליט"א שהשאיל עפ"י בקשתי ספר תורה ותיק שלו לאחינו האסירים בצריפין והרשות בידו לדרוש אותה בחזרה כל זמן שירצה.
נאם יצחק אייזיק הלוי הרצוג.
כשפורק מחנה המעצר, לא הוחזר ספר התורה לידי הרב לוין. למעשה לא היה ממי לדרוש אותו. העלמו של הספר היקר ציער את הרב לוין, מבלי שיוכל לעזור לעצמו. מפעם לפעם היה נזכר בכך, אך הדבר רק גרם לו כאב-לב.
אתמול בבוקר, כאשר הרב סידר את ניירותיו, הוא נתקל במכתבו הבלוי בכתב ידו של הרב הראשי הרצוג זצ"ל. אך באותו רגע הוא רק הזכיר לו בצער את מותו של
הרב הרצוג, מבלי שיוכל לעשות מאומה לעצם העניין.
ההפתעה הרבה יותר הייתה לו כאשר כעבור כמה שעות נכנס אליו צעיר מר יצחק דויטש (מבעלי חנות הלבשה ברחוב יפו
בירושלים) והניח את ספר התורה על שולחנו. הוא מסר כי "קיבל אותו מידי מר משה שפיצר
מת"א על מנת למסור אותו לידי הרב לוין." הדבר גרם להתרגשות אושר לרבם של
אסירי ציון.
ספר התורה נמצא בידי הרב לוין שפדה אותו מחב' גמילות חסדים. עשיר
מפולניה, שירד מנכסיו, מישכן אותו בכדי ללוות כסף למחייתו. אולם בבוא זמן הפרעון לא יכול היה לפדות את הספר-תורה שעבר אליו ירושה מאבות-אבותיו.
הוא שמח כאשר הרב לוין פדה אותו והבטיח להחזירו לו כשתהיה לו התמורה.
אותו עשיר שירד מנכסיו אמר לפני מותו כי הוא שמח שספר התורה נשאר בידי הרב לוין.
הערות: נח זבולוני היה מקורב מאוד לרב
אריה לוין (ראו כתבה לרגל הגיעו לשנת 80
האבא והמחנך), הסגנון ובפרט תוארי הכבוד בהם הקפיד להשתמש כאשר היה מדובר בגדולי ישראל מביאים למסקנה שכתבה זו נכתבה על ידו.
צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By