"להגיד לנו את פשענו וחטאנו" [11/07/1995] - נח זבולוני - רנ"ז

במלאות 91 למותו של הרצל, מביא נח זבולוני מכתב שחוזה המדינה שיגר לרב אריה יהודה לייב אלתר (1905-1847) שנודע בכינויו ה- "שפת אמת" ושהיה סבו של האדמו"ר מגור הנוכחי. היה זה האיש שבכוח השפעתו על החסידות בפולין, לא הצטרפה זו לציונות המדינית של הרצל ומתנגדת לה עד היום

דעתו של הרצל, חוזה המדינה, על החרדים וכוהני הדת ידועה. עליהם כתב בספרו "מדינה יהודית" בזו הלשון:

"על כן לא ניתן כלל לדחפים התיאוקראטיים של אנשי הדת שלנו להרים ראש. אנו נדע להחזיקם בבתי הכנסת שלהם, כשם שנחזיק את צבא הקבע בקסקרטין, צבא וכהונה יכובדו מאד, וכראוי לתפקידם היפה בענייני המדינה, עם כל ההערכה שלפיהם אל להם להתערב, פן יביאו עליהם קשיים מבית ומחוץ".

ביטוי חריף זה של ד"ר הרצל כלפי החרדים משמש עד עצם היום הזה עילה לחרדים להחמיר בהתנגדותם לציונות ולמדינה שקמה. אולם על הרצל אחר בנושא זה ידוע הרבה פחות. חוזה המדינה ניהל חליפת מכתבים עם רבנים ואדמו"רים על חסידים קיצוניים בשעתו, ששללו את הרעיון הציוני שלו, הקמת המדינה וכל הכרוך בה, עלייה לארץ, גיוס לצבא וכו'.

לציון יום השנה ה-91 למותו של ד"ר הרצל, נביא מכתב שחוזה המדינה שיגר לאחד מגדולי האדמור"ים, הרב ר' אריה יהודה לייב אלתר (1905-1847),הידוע בכינויו ה "שפת אמת", על שם ספרו על התורה והתלמוד. זה היה סבו של האדמו"ר מגור הנוכחי, יבל"א הרב פנחס מנחם אלתר שליט"א. שבכוח השפעתו האדירה על החסידות בפולין ובכל העולם היהודי כולו, לא הצטרפה חסידות פולין לציונות המדינית של הרצל ומתנגדת לה עד היום, למרות ישיבתם בכנסת ואפילו כאשר ישבו בממשלה.

את המכתב שיגר הרצל לרבי מגור.

בשנת תר"ס (1900) קרוב ל-100 שנה, פרסם הרב דוד מאשקאוויץ, רבה של נאסור טרנסילבניה, שהיה חבר ועד הפועל הציוני מטעם "המזרחי" (כיום מפד"ל), בספרו "רגלי מבשר" העוסק ב "אומה ודת – גאולה ודת" בשאלות הנוגעות לעם היהודי, שהופיע בשנת 1923, על הספר גמרו את ההלל ראשי הציונות הדתית לאומית בשעתו הרב משה גלזנר רבה של קלויזנבורג, שכיהן כנשיא ועד הפועל הציוני בטרנסילבניה.

הרב מאשקאוויץ, בספרו, מביע את דעתו על ד"ר הרצל ואומר:

"זה כשלושים שנה מאז החל רוח השם לפעם בלב טהור, גבר מורם מעם, גדול הכנפיים, ארך האברה, סר וזועף בצערן של ישראל האדון הגדול בנימין זאב הרצל הרופא, ומחבש לנשברי לב, הקורא לשבויים דרור, ולאסירים פקח רוח, הוא הגבר ראה עניי עמו. אשר נוגשים אותם לוחציהם, בכל ארצות מגורותיהם. קם ונתעורר ואזר כגיבור חלציו, העביר קול במחנה העברים. קול אומר קרא, קומה ונתעורר בעד עמנו, עורי עורי ובואו לעזרת עצמינו, לא בחיל ולא בכח, כי אם ברוח השם צבאות, לעורר לב מלכים, ושרים בכל מקומות ממשלתם, להציל את אחינו הנדכאים העמוסים ברוב יגון וחלאה, ונתונים למרמס תחת רגלי האויבים, וקובעים את קובעיהם נפש, המתגוללים ומתנפלים עליהם, בעלילות ותואנות שונות, להרגם ולחמסם לשפוך דמם כמים המוגרים, ויפח רוח חיים בעצמות היבשות, רוח רשפי רגש חיוני, רגש רוחני לאהבת אומתנו" – עד כאן דברי הרב מאשקאוויץ על ד"ר הרצל.

מכאן ואילך תוכן המכתב ששגר הרצל חוזה המדינה לרבי מגור, הרב מאשקאוויץ מנמק את הסיבה שגרמה לפרסום המכתב בספרו:
"ובכדי להראות גדלו ותפארתו, לא נמנע ליתן מקום בזה להעתיק פה מכתב אחד מה שכתב האדון הגדול הרצל להצדיק מגור, זכר צדיק לברכה, וזו לשונו:

"כבוד קדושת איש מורם מעם רב וגדול בישראל וכו' השוכן כבודו בעיר גור אשר במדינת פולין שלום. אדמה, כי כבודו שמע את שמי, ואולם אפונה אם יודע כ"ק (כבוד קדושתו) את תכונת רוחי. ולזאת יסלח לי אם ארשה להגיד לכבודו, כי אוהב עמי הנני, וכי מכאובו יכאב את נפשי ואת רוחי, אולם יותר ממכאובי אני, ולאשר כי כל אחד ואחד מבני עמנו, אם כי מאמין הנהו בהשגחת השם יתברך הפרטית, לא יחרם גם מלהשתדל לעשות מה למען היטיב מצבו, ובעל צרכו יעשה חוזה, גם את מי שאין דעותיו ומעשיו מתאימים את דעתו ומעשהו כלל וכל ובכן קצרה בינתי להבין, מדוע, איפוא נוכל להיות חפשיים, מלהשתדל ולעשות מה, גם להיטיב את מצב העם כולו, ומה גם כי מבלעדי הטבת כלל העם, אי אפשר להיטיב את מצב מצבנו הפרטי. כי מלחמת העמים נגדנו איננה פרטית, כי אם כללית. באשר יהודים אנחנו".

ואולם – ממשיך הרצל במכתבו ואומר –

"לדאבון לבנו, רבים המה העומדים לשטן על דרכנו, ובהם אנשים מאנשים שונים, על אלה המתנכרים אל עמם, וחפצים להשמיד חלילה את שם ישראל מתחת שמי השם, ובהם גם חובשי התורה החושבים, או יביאו אחרים לחשוב, כי דאגה בעד העם היא חטאת מרי, ולדאבון לבנו ככל הצוררים יבקשו וימצאו מקומות זעיר שם וזעיר שם, לבזות אותנו בעיני העם, אשר את טובתם דורשים אנחנו בכל לב.

בצירוף מעטפה

"עם אלה אמנם לא נאבה לבוא בדברים, כי אין אנחנו יודעים, אם באמת טובת עמנו לנגד עיני המשטינים האלה. ואלם באחרונה הפיצו שמועה, כי גם כבוד קדשו אשר למוצא שפתיו עיני אלי מישראל מחכות, כינה אותנו בשם פושעים וקשר רשעים. בשם רבבות, אלי מישראל, אשר מתגרת זרים מצבם התמוטט, בשם רבבות ישראל הנגועים ברעב ושולחים ידם בכל משלח יד, למען שבר רעבונם, בשם אלפי רבבות ישראל ההולכים מדחי לחי מרוסיא, רומניה, גאליציה, לאמריקה אפריקה אוסטרליה, ושם יתערבו בגויים ויחללו שם ישראל, בשם משפטי התורה ההולכים ומתבטלים במצבנו כזה, ובשם השם המחולל מבגויים, הנני מחלה פני קדשו להגיד לנו את פשענו וחטאנו בדבר הציונות בגלוי ולא בסתר, אולי נמצא דברי קדשו אמיתיים ונבטל את דברינו עד כה, או אולי נוכל להצדיק אותנו וצדקתנו בדבר זה באור יצא, ועל ישראל יהיה שלום.

הנני מקווה, כי ראויים הדברים האלו הקצרים גם לקדושים לשים לב עליה, ומייחל הנני, כי כבוד קדשו בתשובה ברורה דרך מעטפה, אשר אני מניח ר"פ (רצוף פה) ואשאר מוקיר ומכבד את דברי קדשו. בנימין זאב (המכונה) ד"ר הרצל".

ואם נתקבלה תשובה מהרבי מגור לא ידוע. אבל נראה שהיתה זו חליפת מכתבים חד סיטרית.