לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

הצוואה נתגלתה ב"מיבצע בלשי"

לאחר התביעה של האדמו"ר מסטמאר בעניין הבעלות על בית שהוריש לפני מאה שנה רבה של צפת - מצא משרד הדתות את צוואת המנוח, העשוייה לחולל מיפנה


מאת: סופר מיוחד
פורסם: מעריב | מעריב - עמוד פנימי (עמוד 13) - 03/01/1963 (יום חמישי)
מיבצע בלשי מוצלח, שבוצע על ידי אנשי הספרייה התורנית של "היכל שלמה" ומשרד הדתות, הביא לידי פתרון תעלומה הקשורה בצוואת האיש שישב לפני מאה שנה על כס הרבנות בצפת והדבר עשוי לחולל מיפנה לגבי תביעה של האדמו"ר מסטמאר, ר' יואליש טייטלבוים, הדר בוויליאמסבורג שבניו-יורק, לבית משפט ישראלי בעניין בעלות על בית בעיר המקובלים שהפך להקדש.

טענתו של האדמו"ר מסטמאר היא, כי הבית בצפת, שהפך להקדש ע"י רב העיר, ר' שמחה הכהן קפלן, שייך למעשה לו, שכן בצוואתו של ר' משה דוד אשכנזי - מי שהיה רבה הראשי של צפת לפני מאה שנה - נאמר במפורש, שהבית צריך לעבור בירושה לצאצאי המוריש ובשום אופן לא לעשותו הקדש. ומכיוון שהוא, האדמו"ר מסאטמר, הינו מצאצאיו - הרי הבית שייך לו.

לאור טענה זו נתעוררה השאלה: היכן נמצאת הצוואה שעליה מתבסס האדמו"ר מסטאמר? דבר זה היה בגדר תעלומה.

משרד הדתות, שהוא צד נתבע במשפט זה, פתח בחיפושים אחרי הצוואה שנכתבה לפני 100 שנה. כל מה שהיה ידוע הוא, שהצוואה נדפסה בספר "שמן ראש" שחובר ע"י רב אנשיל אשכנזי, נכדו של המוריש הרב משה דוד אשכנזי, שכיהן כרבה של העיר סטניסלוי שבגליציה. הספר הוצא לאור במונקאטש בשנת "שמן למאור", שבגימטריה היא שנת התרס"ג (1903), על ידי שלושת בני המחבר, והם: הרב יצחק אשכנזי, הרב משה דוד אשכנזי והרב שלמה אשכנזי.

השאלה השנייה היתה: היכן נמצא ספר זה? תחילה פנו לספרייה הלאומית בירושלים, אך בה לא נמצא ספר בשם "שמן ראש" שהוא יקר-מציאות. לאחר-מכן פנו לספרייה התורנית של "היכל שלמה". והנה כאן נמצא אמנם ספר בשם "שמן ראש", אלא שלא בספר עצמו ולא בהקדמתו לא נמצא זכר כלשהו לצוואה האמורה. בשער הספר נאמר, שהוא כולל שאלות ותשובות לארבעה חלקי השולחן-ערוך, וכם דרשות והספדים. אולם בשער הספר לא מה שמצוי בגוף הספר אינו תואם את הנאמר בשער. כך, למשל, אין זכר בספר לדרשות ולהספדים, דבר שנראה לכאורה תמוה מאוד.
מנהל הספרייה, ד"ר צבי הרכבי, אומר, שתופעה כזאת היא רגילה בספרות הרבנית. בשער הספר מכריז המחבר על תוכן הספר, אך במקרים רבים אין המחבר יכול לעמוד בהכרזתו, אם מחוסר אמצעים או מסיבות אחרות, ולא כל הדברים שהוכרזו בשער הספר מגיעים לדפוס.

הספר "שמן ראש" נמצא, אך תעלומת הצוואה - עמדה בעינה. היצר הבלשי-הסקרני של אנשי הספרייה התורנית לא נתן להם מנוח והם פתחו בחיפושים במישור אחר, במישור הביבליוגראפי - עד שמצאו את המפתח לפתרון התעלומה.

"באוצר הפוסקים", שבראשו עומד הרב שלמה קיפניס, נמצא טופס אחר של הספר "שמן ראש". אחרי המפתחות לשאלות-ותשובות המופיעים בטופס זה נוסף קונטרס בן 16 דפים בשם "בשמים ראש", ובו מופיעים דרשות והספדים ולאחריהם מופיעה הצוואה המבוקשת. והנה לפי הכתוב בצוואה זו לא הוריש הרב משה דוד אשכנזי את הבית, המשמש כיום "בית מחלוקת", ליורשיו-צאצאיו.

עכשיו משנתמצאה הצוואה, נתעוררה שאלה נוספת: כיצד קרה הדבר, שבטופס האחד של הספר מודפסת הצוואה, ואילו בטופס השני איננה? הועלתה השערה, כי עניין הצוואה שרוי היה במחלוקת גם בשעת הוצאת הספר, ומי שמעוניין היה לטשטש עקבות הצוואה השמיט אותה, יחד עם הקונטרס "בשמים ראש", מגוף חלק מן הספרים של "שמן ראש".

הצוואה עצמה שנכתבה "בדעה צלולה ומיושבת" ע"י ר' משה דוד אשכנזי בחודש אדר א' תרס"ז פק"ק צפת תובב"א, אומרת בין השאר:
" ... והנה מצינו ברבותינו הקדושים חכמי התלמוד אשר מימיהם אנו שותים ומפיהם אנו חיים וקיימים שלא רצו להנות לבניהם ממעשי נסים הנעשה להם מן השמים רק להשתמש בהם על צד הקימוץ והמותר התרימו וכן דנתי בנפשי ביסוד מוסד עפ"י האמת המתאמת אלי וביותר מורא על ראשי אולי משגה הוא בידי איזה הנאת ממון שהיה נגד רצון השי"ת ונגד מצוות התורה אפילו על צד לפנים משורת הדין. לכן נטיתי לבי לתקן המעוות ואני מקדיש את הבתים של דירה אשר חנני השי"ת זולת מה שמבואר כאן, לחלק לבני שיחיו ויתר הדברים המבואר כאן בפרוטרוט היינו לבני הרב מי"ה שלמה נ"י (אב"ד דק"ק כאקשעוויץ) אני נותן לקיים תורת ירושה הטעציל והבעכער של כסף, ולבני הרב מו"ה יואל נ"י (אב"ד דק"ק זלאטשאב) הלעמפעל של חנוכה ולבתי ולחתני הרב מו"ה מרדכי נ"י (אב"ד דק"ק פיסטון) הפישקע של אתרוג של כסף, ולבתי ולחתני הרב מו"ה זלמן לייב נ"י (אב"ד דק"ק סיגט) היד של כסף שהוא ג"כ הדס להבדלה, ולבתי ולחתני הרב מו"ה יוסף יואל (דייטש נ"י אב"ד דק"ק חולדאגוב) הזייגעריל של כסף, ולנכדי בניו של בני המנוח הרב מו"ה אברהם ז"ל התפילין של רש"י ור"ת וגם כף גדולה של כסף ושני כפות כסף קטנים ולהמשרת ר' נתנאל נ"י אני נותן על נשואי בתו הגדולה, סך שני מאות גראש, וגם הכרים והכסתות שלי וגם כל כלי בית אשר עלה מחירם כל אחד יותר מעשרה גראש והיה נמכר וכל כלי עצים של חנות וספסלים ועצי סוכה הכל בכלל קצבה הנז', והבתים יהיו נשכרים כל אחד לאנשים אחרים דווקא ולא לבניי נ"י וגם בשכירות אין להם רשות לדור בהם, רק אם יעלה ברצון השי"ת שיבוא לכאן כבוד חתני הרב הגאון מו"ה יקותיאל יהודה נ"י (הוא ר' זלמן לייב) יהיו כל הבתים נמסרים לו, אם ירצה לדור ולהשתמש בהם וגם הוא יתן שכירות כרצונו, וכל השכירות הן מחתני הנ"ל והן מאחרים, יתחלק בכל ראש חודש, מחמת שלא קיימתי בסעודת ר"ח להזמין אחרים לסעודה, ויהיה עולה חלוקה זו לעולם לתיקון. להחלק ע"י חתני הצדיק נ"י או ע"י האפוטרופסים אשר יבואר כאן, בכל ראש חודש וראש חודש, בל יחסר גם אחד.

והשכירות יהיה מזומן בתחילת השנה על כל השנה וכל מה שיהיה מותר אחר שיתקיים, יתחלק לבניי הנזרים חלק א' ולבנותי וחתני חצי חלק לכל אחת גם מספרים וחפצים. ועל כל זה אני ממנה אפוטרופסים את הרב מו"ה ישראל אברהם נ.. והרב מו"ה זאב וואלף ח... נ"י, המה יתעסקו בכל העניינים הן בשכירות הבתים והן בחלוקת בראש חודש הכל לפי דעתם. והחלוקה לא יעלה יותר מן א' גראש לכל אחד ולא פחות מעשרים פאר וכפי אשר יעלה השכירות לכל חודש ככה יתנהגו להאנשים אשר יבחרו הם. וע"ז אני ממנה על גביהם שני אנשים אפרתים כבור מרב מו"ה שמואל העליר וכבוד הרב הממונה מו"ה מרדכי מכנעסיער המה יהיו מעניניים מי המקבלים וגם עשרה אלמנות יהיו בתוכם וגם אני גוזר שלא יבואו יום אחד מהכוללים להשכין את הדירות שלי והחרם חל על המזכה ועל הזוכה ואלו המתעסקים בכל הענינים ובחלוקה ובתיקון הבית שלי יקבלו מהחלוקה בכל חודש כפל נגד ערך אנשים כמוהם, היינו שני גראש לכל אחד מהם בכל ר"ח ואם לא יתעסקו הן עפ"י אונס או בלא אונס אין להם חלק רק כמו איש אחר ... "

בפתיחה לצוואה נאמר: "אני גוזר בגזירת נח"ש שלא יעלה על לב שום אדם בעולם לשנות בשום שינוי בעולם וגם אפס קצהו" ...
Powered By Click for details


מעריב מעריב - עמוד פנימי 1963

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: צפת | רחוב המלך ג’ורג’ 58, ירושלים (היכל שלמה) | רחוב יפו 30, ירושלים (משרד הדתות (משכנו הישן))
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2024 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.
הצהרת נגישות