בעיות דת במרומי החלל - בכינוס התורה שבעל-פה

ענייני הלוח היהודי ומחשבת המלכות בישראל - עמדו במרכז הרצאות הכנוס הארצי השביעי לתורה שבעל פה, ביומו השני של הכינוס הנערך במוסד הרב קוק.

ד"ר אברהם ארזי עמד על בעיות קידוש הלבנה עפ"י עדים שראו את הירח החדש ובירר את השאלה איזה בית דין מוסמך לקבל את עדי הראיה. בדבריו, עמד על לימוד האסטרונומיה כמצווה מן התורה ועל ערכו מבחינה דתית ומוסרית. כן עמד על הערך הלאומי של קידוש החודש, וקביעת החודש כגורם מאחד את כל עם ישראל בתפוצותיו מסביב לארץ ישראל.

כיצד ומתי ישמור איש החלל השבת?

בשאלה כיצד ינהג איש החלל בשמירת שבת וימים טובים דן הרב דוד שלוש. הוא עמד על הבעיה מתי צריך האסטרונאוט לשמור שבת מכיוון שהשמש זורחת ושוקעת אצלו כמה פעמים ביממה. הרב שלוש הגיע למסקנה כי מצוות שבת קשורה בזריחות ובשקיעות ולכן יקיים איש החלל את שבתו לאחר ששה הקפים שלמים של השמש גם כשהיקף כזה אורך פחות מ-24 שעות.

באשר לשוכני הקוטב, קבע המרצה כי הם צריכים לקיים שבת כפי ששובתים האנשים ששוכנים באותו קו אורך, הלא מהקוטב לכיוון קו המשווה, בכל המקומות שיש בהם יום ולילה עד לקוטב הנגדי.

ומתי יקרא איש החלל "קריאת שמע" ?

לשאלה מתי צריך איש הלווין לקרוא קריאת שמע, קבע המרצה כי הוא צריך לקרוא קריאת שמע בזמן שילך לישון ובזמן שיקום משנתו. באמרו כי את זמן קריאת שמע למדו חז"ל מהפסוק "בשכבך ובקומך", ומאחר שנוהגים להניח תפילין רק בזמן קריאת שמע אף איש הלווין יניח תפילין בעת שהוא קורא קריאת שמע כאשר הוא קם משנתו.

הרב ש. ב. אורבאך, רבה של טבעון ומרצה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן, צלל לתוך מחשבת המלכות ומתח קווי השוואה בין התפיסה היהודית לפילוסופיה העתיקה של אריסטו, אפלטון, ועד לפילוסופיה המודרנית של ברגסון וסארטר.

הרב משה צבי נריה עסק בסוגיה של כפייה דתית.