פירוש למישנה שנכתב ברוסיה הובא לישראל - ומותקן להדפסה

"יש מדינות שיושבים בחושך ובלא קולטורא והיהודים דשם סובלים קשיי הגלות" - כותב הרב קיסלגוף בחיבור תורני שהגיע ל"מוסד הרב קוק" בירושלים. הדברים כתובים על נייר גס הסופג דיו, אבל התוכן הוא "פנינים ממש"

בהוצאת הספרים "מוסד הרב קוק" בירושלים ממתין להדפסה כתב-יד, שהגיע בדרך לא-דרך מברית-המועצות בצורת מחברת עבה מרופטת. הטכסט כתוב על נייר עבה וגס, הסופג את הדיו. אולם האותיות הזעירות הן ממש פנינים. כתב-יד זה הוא חיבור תורני על "הדרנים" שנאמרו על כל הש"ס.

מחבר ספר ההדרנים, הנקרא "ברכת הז"ן", הרב נתן זליג קיסלגוף ממוסקבה, שכיהן שנים רבות כרב בערי ברית-המועצות, משמש עתה כסגנו של רבה הראשי של מוסקבה, הרב יהודה לייב לוין. הוא כותב במכתב-לואי לחיבור, ששיגר לידידו הרב אלחנן סורוצקין, מראשי "ועד הישיבות" בירושלים, כי באמתחתו עוד שלושה ספרים תורניים בכתב יד, המהווים חומר לשלושה ספרים גדולים.
חיבור אחד בשם "אבן שלמה" - גם הוא הדרנים על ששה סדרי משנה. השני "הדרת צבי" - פירוש על חמישה חומשי תורה, והשלישי ספר דרשות מעניני דיומא שנשא המחבר בכל ימות השנה.

בקיא וחריף

הרב קיסלגוף, שעבר את גיל הגבורות, הוא חניך הישיבות המפורסמות של רוסיה הצארית, כמו קרמנצ'וג ואחרות. הוא הוסמך לרבנות בהיותו צעיר לימים ע"י גדולי התורה והרבנים של המדינה.

כתב היד הנמצא ב "מוסד הרב קוק" מעיד כי הרב קיסלגוף בקיא וחריף בכל חדרי ומכמני הש"ס - ראשונים ואחרונים ופוסקים. למרות 50 שנות שלטון הקומוניזם והיבסקציה ברוסיה וחוסר ישיבות ובתי אולפנא לתורה, הסתגר המחבר בדל"ת אמות של הלכה וחיבר ספר תלמודי בשיטת "הדרנים" , שכבר אינה מקובלת זה עשרות בשנים. מן הפלפולים של המחבר אפשר ללמוד על השיטה החדשה של לימוד בישיבות פולין וליטא בתקופה האחרונה. המחבר ממשיך בלימודו בשיטת ישיבת וולוז'ין ולפני כן.

כאמור ה"הדרנים" הם על כל הש"ס. אחדים מהם חוברו בשנים האחרונות. באחד מהם, על מסכת פסחים, מתעכב המחבר על יציאת מצרים והגאולה ומוסיף: "לפי זה הודות לה' שאנחנו דרים במדינה חפשית, שכל האזרחים שלה שווים. אבל יש מדינות שהם יושבים בחושך ובלא קולטורא, והיהודים דשם סובלים קשיי הגלות, ובזה ימהר ה' לקבץ את כל הנידחים מארבע כנפות הארץ בבוא הגואל, אמן סלה" ...

הכמיהה לארץ ישראל מבצבצת מבין השורות. ב-"הדרן" אחר על מסכת בבא מציעא, מצטט הרב קיסלגוף את הפסוק "האדם עץ השדה". מסביר המחבר כי "כשם שבעץ יש שני גורמים המביאים לגידולו ופריחתו (הקרקע והאויר), כך זקוק גם האדם לגידולו הרוחני לקרקע ולאויר הסביבה. "כאשר האבות שלנו ישבו בארץ ישראל - מסביר המחבר - היו להם שני הדברים הללו. ואילו אנחנו, שנולדנו בגלות, בארץ נכריה, שגם האוירה והסביבה היא נכרית, אין לנו אפשרות לחיות ולהתקיים כיהודים אלא אך ורק ע"י בתי כנסיות ובתי מדרשות וישיבות, שבהם האויר הוא מקודש בקדושת התורה. וכשאנו יושבים בבתי הכנסיות ובבתי המדרשות ועוסקים בתורה ובתפילה, אנו נושמים שם גם אוירא דארץ ישראל, כי עתידין בתי כנסיות של חוץ לארץ להתכנס לא"י, ובזכות זה יש לנו קיום בארצות הגלות" וכו' ...

גם השכלה כללית

מסתבר מתוך הטכסט כי נהירים לרב הישיש גם שבילי ההשכלה. ב- "הדרן" על מסכת חולין, כשהמחבר דן בסוגיה של שילוח קן צפור, בדף קל"ח, מובאה שאלה היפוטטית: מצא קן בראשו של אדם - מהו ? האם חייב בשילוח הקן או לאו? כאן מספר הרב את סיפורו של קלמן שולמן ז"ל מוילנא, על משכיל מפורסם שהגיע לוילנא והתאספו לכבודו משכילי העיר וביניהם גם קראי ידוע, שחיבר ספר פלסתר על התלמוד. באותה מסיבה שיבחו הנוכחים את התלמוד, כדי לקנטר את הקראי. בין המקלסים היה גם הקראי עצמו.

שאלו קלמן שולמן: מה לך ולתלמוד? אתה, שגידפת אותו, מה הניעך לפתע לשנות את דעתך עליו? ענה לו הקראי: אמנם אינני איש תלמוד ואינני רבני אלא קראי. אולם יש בתלמוד דברים המוצאים חן בעיני ואף יש דברים שאין דעתי משגת אותם. למשל במסכת חולין: מצא קן על ראשו של אדם - מהו? כלום יתכן - שאל הקראי - שאדם יעמוד ימים רבים במצב סטאטי, עד שהצפורים יעשו קן על ראשו? שאלהו קלמן שולמן אם מצוי עמו ספרו של תייר גרמני מפורסם, פלוני בן פלוני. משהשיב הקראי בחיוב, נתבקש להביאו. דיפדף בו שולמן ומצא בו פרק רשמים על ביקור בהודו, שבו מספר הגרמני על כת מאמינים הקושרים עצמם לעצים למשך שנים רבות. בספר כתוב כי במו עיניו ראה המחבר אחד מן הכת שהיה קשור לעץ במשך שנים - ועל ראשו מצאו קן צפור ...

נשתתק הקראי ומילא פיו מים.

"מהפכה רוחנית"

"מוסד הרב קוק" עומד להוציא את הספר ברכת הז"ן, בצורה מהודרת ופופלארית לציבור הרחב. לא מן הנמנע שהופעת הספר תעורר "מהפכה רוחנית" בעולם התורני, שהרי זה עשרות בשנים לא הופיע ספר תורני בשיטה זו - מאז יצאו ספריו של הרב ראובן בנגיס, מי שהיה הראב"ד של העדה החרדית בירושלים, בשם "לפלגות ראובן".

עריכת הספר נמסרה לידי הרב שילה רפאל, רבה של שכונת קרית משה ובנו של ח"כ ד"ר יצחק רפאל.
הרב הראשי לישראל הרב איסר יהודה אונטרמן והרב יחזקאל אברמסקי, רבה של סלוצק ומי שהיה ראב"ד בלונדון, מחבר הפירוש על התוספתא בשם "חזון יחזקאל", והרב שלמה יוסף זווין, עורך "האנציקלופדיה התלמודית" - סמכו את ידיהם ונתנו הסכמתם להופעתו. בהסכמותיהם מעודדים הרבנים את המחבר וקוראים לזרז את הדפסת הספר.

הרב זווין משבח בהסכמתו את ה-"הדרנים", שהם מהסוג המובחר ביותר, ומציין כי עוד לא כבתה הגחלת ונר ישראל בברית-המועצות.