בעתונות נתפרסמה ידיעה בדבר כשרותם של הפסיונים. הרבנות
בת"א אינה מוכנה להכיר בעובדות שלפני כמה עשרות שנים עוד שחטו את העוף והכשירוהו. וזאת על אף שלפני כשנתיים שחטו - שוחט תימני ושוחט מצפון אפריקה - את הפסיונים מתוך הכרתם האישית את העוף, שלדעתם הוא כשר.
כבר בימי קדם התעוררו ספקות לגבי
כשרות של בעלי חיים. בימי התלמוד היתה מחלוקת אם הזרזיר הוא עוף טהור, או טמא. הוחלט להסתכל עם מי מתחבר הזרזיר ונכחו לדעת שחברו הוא העורב. הואיל והעורב הוא טמא - נקבע שהזרזיר גם הוא טמא.
בבבא קמא צ"ב ע"ב נאמר (ומכאן המימרה): "לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב, אלא מפני שהוא מינו ... ועוד: כל המחובר לטמא - טמא, כל המחובר לטהור - טהור".
אולי כדאי היה לראות עם מי מתחבר הפסיון ? ...
אגב,
רש"י (בקידושין ל"א ע"א) אומר על הפסיון, שהוא "עוף חשוב ושמן מין שליו שירד במדבר".
הערות: הנושא הסגנון ובפרט הציטוט מהתלמוד והפרשנים מביאים למסקנה שכתבה זו נכתבה על ידי נח זבולוני.
צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By