הרב אלחנן סורוצקין, מראשי
ועד הישיבות בישראל ומי שהיה רבה של העיר זאלודוק
בפולין, הגיע לארץ-ישראל בשנת 1946 דרך
ברית-המועצות, שם "בילה" שש שנים במחנה-הסגר (בערבות סיביר), קיבל בימים אלה מכתב ידידותי מאחד
הרבנים החשובים ברוסיה הסובייטית, שעמו נפגש לפני יותר מעשרים שנה במוסקבה.
מכתב זה היה לפלא בעיני הרב סורצקין והוא שאל את עצמו: מה לפתע נזכר בו אותו רב אחרי עשרים שנה?
אולם החידה נפתרה חיש-מהר, כאשר הרב סורוצקין שם לב לכתוב בראש המכתב: לסדר "כל דכפין ייתי ויאכל" וכו'.
הרב סורוצקין הבין את הרמז הדק במכתב, רמז המבקש ממנו לשלוח לו
מצות לפסח.
כיוון שנזדמנה לידו מצווה כזאת - לא החמיצה ועוד באותו יום מילא את מבוקשו ושלח לו מנה הגונה של לחם עוני ...
הערות: נח זבולוני היה מקורב מאוד לחוגי "ועד הישיבות" הכיר את ראשיו שסיפקו לו כתבות רבות. עובדה זו וסגנון הכתבה מביאים למסקנה שנכתבה על ידו.
צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By