נאמר על בשר ודם: "אדם שכועס אפילו שכינה אינו חשובה כנגדו". קל וחומר כעסו של "
הצופה". בטאון
המפד"ל נשך ארוכות שפתיו ולא הגיב על ההתקפות הרבות והרצופות של בטאון "סיעת למפנה" - "
עמודים", אשר תבע בירור "עניין תל-גיבורים"
. עתה באה לו ההזדמנות לתבוע את חובו.
אנשי "למפנה" אשר טענו ב "עמודים", כי
הקיבוץ הדתי כציבור וכל אחד מחבריו יהיה נקי אפילו מאבק חשד שוחד - קרא במזג מלחמתי להילחם בתופעות
שחיתות. "והנה - מזכיר "הצופה" - עלתה על הפרק פרשת ההלוואה של "
דן" למפלגת
אחדות העבודה, שעיקרה הקיבוץ המאוחד; פרשה של חשד במתן שוחד למשרד ממשלתי שבידי מפלגה זו" - ושקט ב "עמודים". היכן מכתבי החברים? - שואל העיתון. היכן התביעה ליושר ולמצפון נקי? מה ההתעטפות בגלימת השתיקה? מאימתי היה "עמודים" לבטאון מיסדר השתקנים?
סיפרו לנו, שאנשי "למפנה" כה רגזו על ההערה הארוכה בעיתונם היומי, עד שהחליטו ... להמשיך בשתיקה.
הערות: * פרשת תל גיבורים - בבניית
בית חולים בתל גיבורים
בחולון (כיום בית החולים וולפסון) טענו האדריכלים כי נתבקשו לשלם שוחד לסמנכ"ל
משרד הבריאות כדי לזכות במכרז. בראש משרד הבריאות עמדו אז
חיים משה שפירא וסגנו
יצחק רפאל, שניהם מהמפד"ל. הסמנכ"ל (יהודה שפיגל) שמר על זכות השתיקה, ואחת ההערכות הייתה שעשה זאת כדי לא להרשיע את ראשי המפד"ל.
נח זבולוני הירבה לצטט כתבות מ "עמודים" כפי שניתן לראות
בקישור הזה. קיימת סבירות גבוהה שגם כתבה זו נכתבה על ידו.
צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By