סיפר
אבי האסירים, ר' אריה לוין, מעשה שהיה:
יום אחד - אותו יום ראש חודש היה - בא הרב לוין לביתו של הרב קוק ז"ל וסיפר לו בצער על חלום קשה ומכאיב ביותר שחלם. שאל הרב לוין: האם עלי לקבל תענית חלום?
הרב קוק שם שתי ידיו על ראשו של ר' אריה לוין ובירכו בברכת
כוהנים.
כאשר יצא ר' אריה מחדרו של הרב קוק ז"ל - נפלו משקפיו ונשברו לרסיסים. הרב קוק, ששמע את החבטה, יצא לראות את אשר קרה. משראה - אמר לרב לוין: הפח נשבר - ואנחנו נמלטנו. ראש חודש היום. לך בשלום, אכול לחמך בשמחה.
ועוד מעשה שהיה - מפי מר מאיר מידן, מזכיר
האקדמיה ללשון עברית:
אורח חשוב מחו"ל ביקר אצל הרב קוק ואמר לו, בין השאר, כי גם שם, בחו"ל, יש חילוקי דעות בין יהודים על מפלגותיהם, אך הם מתמזגים ביניהם ומוצאים את המשותף, ואילו בארץ חילוקי הדעות והמריבות עמוקים יותר ובולטים יותר. אמר לו הרב קוק: שם בגולה, הם כמו נוזלים, לכן נוחים הם למיזוג; כאן בארץ ישראל הם מוצקים ואיתנים - ומשום כך אינם נוחים למיזוג.
דפים בנושא:
הערות: קרבתו של נח זבולוני לר' אריה לוין, הסגנון, והעובדה שהרבה לעסוק בימי השנה למותו של הרב אברהם קוק, מלמדים שכתבה זו כנראה נכתבה על ידו.
צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By