באחד הימים האפורים של שנת 1945 נכנס למשרדי ה "וועד הפולני-היהודי" במוסקבה אדם לבוש בלויי סחבות, והציג את עצמו לפני: "אני משה קוסוביצקי מווארשה", סיפר הרב אלחנן סורוצקין, לשעבר חבר "הוועד הפולני-יהודי" במוסקבה, וכיום מראשי "
ועד הישיבות"
בירושלים.
הוועד, שהיה מורכב מיהודים שברחו
מפולין, וביניהם פרופ' ברל מארק ז"ל, דוד ספארד ואחרים, נוסד מיד עם חתימת ההסכם בין השלטונות הסובייטיים
מברית-המועצות לפולין.
החזן משה קוסוביצקי הצליח לצאת מוורשה בשנת 1939 ולהגיע לטיפליס , בירת
גרוזיה, שם נתמנה זמר
האופרה המקומית, ואף קיבל את התואר "זמר העם". בהיוודע לקוסוביצקי דבר חתימת ההסכם הנ"ל בא מיד למוסקבה וביקש מהרב א. סורוצקין לעזור לו לצאת מברית-המועצות, בתור נתין פולני. קוסוביצקי חשש לטפל בדבר בטיפליס שמא יעכבו בעדו לצאת בגלל התפקיד החשוב שמילא באופירה המקומית.
הרב סורוצקין הציע לו לבוא בדברים עם הרב שלייפר, רבה הראשי של מוסקבה, ועם הגבאי דוברוצקי - אולי יסכימו שיתפלל
בבית-הכנסת שלהם בימים הנוראים. הגבאי אמר, כי לא שמע שם כזה, אולם היה מוכן לשמוע אותו ... קוסוביצקי ניגש לפסנתר, שעמד באחד מחדרי בית-הכנסת, ניגן ושר את "עקיבא בן מהללאל" ... הנוכחים במקום כמעט התעלפו מרוב התפעלות.
מיד נחתם חוזה בינו לבין הנהלת בית-הכנסת, לפיו הוא ישמש כחזן
לתפילות ראש-השנה ויום-הכיפורים בשכר גדול למדי. אחרי "הימים הנוראים" הופיע קוסוביצקי בקונצרט, שהתקיים באחד האולמות הגדולים ביותר של מוסקבה, והקשרים שנוצרו בעקבות התפילות והקונצרט עזרו לקוסוביצקי לצאת מברית-המועצות ולהגיע
לארצות-הברית, שם כיהן כחזן עד יום מותו.
הערות: קרבתו של נח זבולוני לחוגי "
ועד הישיבות", הנושא והסגנון מביאים למסקנה שכתבה זו כנראה נכתבה על ידו.
צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By