בגליון האחרון של "
עמודים", בטאון
הקיבוץ הדתי, מתפרסמת ביקורת נאורה על הקפאון
האורתודוכסי. בין השאר מציע העורך, אפרים יעיר, לוותר על התוספת הי"ד (השם יקום דמו), שנתקבלה במרוצת הדורות לזכר ההרוגים. העורך מנמק, כי בהיותנו בגולה העברנו מחוסר-אונים את נקמת דמם על ריבונו של עולם.
אולם כיום נשתנה המצב. "מי שרואה בנצחון ישראל על אויביו הגשמת ההבטחות שניתנו לנו מפי הגבורה יביט בעיניים אחרות על הנקמה. שהרי ה' קם על אויביו ונקם את נקמת דם עבדיו לעינינו". לכן גורס העורך, שמיותרת התוספת "ה' יקום דמם", שהרי הרב"ה כבר עשה זאת.
עוד מקשה העורך: הם יש עוד מקום להעלות את
ירושלים על ראש שמחתנו באותו נוסח שעשינו זאת בגולה? ושבירת כוס בשעת הכלולות
- האם זה מתאים לימינו?
הערות: * אחת הסיבות לשבירת הכוס היא זכר
לחורבן הבית, ואחרי
מלחמת ששת הימים, נראה לעורך שייתכן שמנהג זה מיותר.
נח זבולוני הירבה לצטט כתבות מ "עמודים" כפי שניתן לראות
בקישור הזה. קיימת סבירות גבוהה שגם כתבה זו נכתבה על ידו.
צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By