אתרוגי קאלאבריה [22/10/1967] - נח זבולוני - רנ"ז

לאתרוגים הגדולים והיפים, תוצרת כפר חב"ד, שנמכרו ערב סוכות בשכונת מאה שערים בירושלים קוראים משום-מה "אתרוגי קאלאבריה". וזאת - על שם אחד ממחוזות איטליה.

לחסידי חב"ד סיפור משלהם על מוצא זן האתרוגים הבלתי-מורכב הזה, שהובא אלינו מקאלאבריה ונשתל בכפר חב"ד. וזה סיפור המעשה: כתוב בתורה "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר" (ויקרא כ"ג, 40). נשאלת השאלה מאין לקחו בני ישראל בהיותם במדבר את עץ ההדר, דהיינו את האתרוג, לברך עליו? על כך מוסרים בשם האדמו"ר בעל התניא, הראשון לאדמו"רי חב"ד הרב שניאור זלמן שניאורסון, מלאדי ז"ל, כי הקב"ה ציווה על מלאכי השרת שלו לצאת לקאלאבריה שבאיטליה ולהביא משם את האתרוגים הגדלים שם, והיות שמצוות אתרוג תלויה בעיקר במסורת היו נוהגים חסידי חב"ד לברך רק על אתרוגי קלאבריה. דבר זה נמשך זה עידן ועידנים, וגם בשנים האחרונות, עת הוכרז איסור על אתרוגי קורפו.

אולם לפני שנים מספר הורה האדמו"ר הנוכחי של ליובאביץ, הרב מנחם מנדיל שניאורסון, לאנשי שלומו, שקיימו את המצווה "ופרצת" ... באיטליה, להביא משם זן של אתרוגי קאלאבריה ולשתלו בפרדסי כפר חב"ד בארץ.

זן זה, הנותן פרי בלתי-מורכב, מאפשר לחסידי חב"ד לקיים את המסורת של אתרוגי קאלאבריה, וגם את השמירה על מצוות תוצרת הארץ.

הערות: נח זבולוני כתב רבות על אתרוגי קאלאבריה, כך למשל מאוחר יותר בכתבה: מלחמת האתרוגים, ובכתבה: לולבי ירדן ואתרוגי מרוקו מופיעה הפסקה: "הלוא היו במדבר ומנין לקחו זאת? אלא הושיבו שלוחים על ענן ושלחום להביא אתרוגים מקאלאבריה", המוזכרת אף היא בכתבה זו. עובדה זאת, סגנון הכתבה ושאר הגופים המוזכרים עליהם הירבה גם לכתוב מביאים למסקנה שכתבה זו נכתבה כנראה על ידו.

צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות