כידוע מחייבת ההלכה היהודית לנהוג
מנהגי אבלות שונים (איסור גילוח ותספורת ועוד)
בימי ספירת העומר - הימים שבין
פסח לשבועות. עם זאת ידוע, שחוגים רחבים למדי בקרב
היהדות הדתית אינם מקפידים בימים אלה.
באחרונה אף עוררו חוגים
דתיים שונים את הבעייה - האם יש עדיין להמשיך ולקיים את מנהגי האבלות לאחר ש "המאורעות החשובים של זמן חידוש הממלכתיות היהודית בישראל האפילו - בשמחתם כביגונם - על תקופות היסטוריות שהולידו את מנהגי האבלות" - כפי שנאמר במכתב ששיגרה הוועדה להכוונת החיים הדתיים של "
הקיבוץ הדתי" לקיבוציה. משנה תוקף נותנת לשאלה העובדה, כי גם
יום העצמאות וגם
יום שחרור ירושלים העתיקה חלים בימי הספירה.
הוועדה שקיימה דיון בנושא זה הודיע למשקי "הקיבוץ-הדתי", כי אינה רואה עצמה מוסמכת לבטל מנהגים קיימים, אך אינה רואה גם מקום להקפדה על מנהגי האבלות, ועל כן: "אין לבטל חגיגות שהזמן גרמן (סיום
בית-ספר וכד') וכן יש להקפיד על מניעת כל צורה של אבלות בימי השמחה - ה' ו- כ"ח באייר".
הערות: נח זבולוני עסק מאוחר יותר בשאלה האם יש להשאיר את מנהגי האבלות אחרי קום המדינה
ומלחמת ששת הימים, בכתבות הבאות:
תשעה באב,
בסבך התענית. עובדה זו, הכתבות הרבות שכתב על הקיבוץ הדתי, התוכן והסגנון כל אלה מביאים למסקנה שכתבה זו נכתבה כנראה על ידו.
צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By