התקפה עזה על הסופר
ש"י עגנון מתפרסמת בבטאון צעירי
אגודת ישראל, "
דגלנו", שעתה זה הופיע גליונו לסיון-תמוז תשכ"ח.
לאוזני בעל המאמר, חיים צבי קורניק, גונב "כאילו קיימת מגמה
בחינוך העצמאי (כלומר, של "אגודת ישראל" - המלבה"ד) לכלול את יצירות עגנון בתכנית הלימודים" - ועל כך יצא זעמו.
בניגוד ל "מוכרי טרפות
בתל-אביב, הקובעים בחנויותיהם שלטים המכריזים: בשר לא כשר" - עגנון הוא בבחינת "סופר גדול הכותב בלשון המשנה וארסו צפון בין ציצים ופרחים של חסידות ולשון חכמים". בהסתמכו על חוקרי-ספרות שונים בא מחבר המאמר להוכיח, כי ש"י עגנון "סיפוריו לא חזרו בתשובה ותוכם רצוף ארס של כפירה, מזוג
בדבש של תורה ולשון חסידים", וכי הוא "מגדף" ביצירתו דמויות נערצות על הציבור החרדי ו "קושר" ... כתרים לצורר היהודים (לא פחות ולא יותר! המלבה"ד) יוסף חיים ברנר", וכמו-כן " ... לועג למאבקם של שומרי החומות, בעת בה באו החילונים המתיוונים החדשים, כדרך קודמיהם, לטמא את ירושלים".
וכך הלאה, וכך הלאה - קיטרוג על קיטרוג כלפי גדול סופרי ישראל בדורנו.
הערות: נח זבולוני ציטט במאמריו את בטאון צעירי אגודת ישראל - "דגלנו", עובדה זו, בנוסף לתוכן וסגנון הכתבה מביאים למסקנה שהיא נכתבה כנראה על ידו.
צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By