תמיכה בזכות הניתוחים להשתלת איברים זרים בגוף האדם, לרבות השתלת לב, השמיע אתמול הרב הראשי לישראל י. א. אונטרמן בפתיחת הכינוס לתורה שבעל-פה הנערך בירושלים. הרב שדיבר על "השתלת לב מנקודת מבטה של ההלכה", קבע לפי הפוסקים, כי יש היתר להוציא איבר מגוף הנפטר, רק כדי להציל נפש חולה השוכב לפנינו. לעומת זאת אסור לשמור איברים במקרר למקרה שיזדמן חולה.
כמו כן קבע הרב הראשי, כי גם כאשר מת אדם, אסור בהחלט להוציא מגופו יותר ממה שנחוץ בשביל פיקוח נפש, וגם זאת רק בהסכמת קרובי הנפטר. לפני כל ניתוח של הוצאת איבר והשתלתו, צריך להתקיים, לדעת הרב, דיון ממצה של גדולי הרופאים ולקבל את הסכמתו של רב העיר. הרב אונטרמן נגע גם בשאלה מהו המוות מבחינת ההלכה ואמר, כי מותו של אדם נקבע לפיכך אם פסקה נשימתו. לכן מותר לדעתו ליטול את הלב מגופו של אדם לצורך השתלה בגוף חולה, רק אם פסקה נשימתו של התורם.
הרב קבע עוד, כי אין להסתפק בקבלת הסכמתו של חולה לשתילת לב זר בגופו. זאת משום שלפעמים רוצה חולה כזה בניתוח לא רק לשם הבראה, אם בתקווה שהניתוח לא יצליח והדבר ישים קץ ליסוריו. לדעת הרב, מנוגדת עמדה זו להשקפת התורה משום שהסכמה מעין זו גובלת עם איבוד לדעת. הרב הראשי איננו רואה את שאלת השתלת הלבבות כבעייה אקטואלית, מאחר שעד כה נכשלו רוב הניתוחים. הרופאים אמנם מקווים, כי תוך כדי הניתוחים הבאים הם יגיעו לידי תוצאות חיוביות. הרב הראשי קבע לכן, כי יש להתייחס אל כל ניתוח של השתלת-לב בחומרה רבה יותר מאשר אל כל ניתוח אחר, שכן הלב הוא מרכז החיים ואם עוקרים אותו, נחשב האיש למת.
הרב אונטרמן נגע גם בשאלת הגיור וקבע, כי השיטה של ריבוי העם על ידי גרים היא מחוסרת ערך ואין לה כל סיכוי להביא תועלת. הכינוס נפתח באולם
מוסד הרב קוק, במעמד
נשיא המדינה.
הערות: נח זבולוני הירבה לכתוב על
הכנסים לתורה שבעל פה, בפרט לאור הכרותו עם רוב המשתתפים ועם המוסד המארח את הכנס: מוסד הרב קוק לכן סביר שגם כתבה זו נכתבה על ידו.
צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By