"הפאסעק" אינו "מאמזר" ... [09/03/1969] - נח זבולוני - רנ"ז

הפסוקים העבריים (ועוד בכתיב העברי המקורי) מטרידים את בעלי המאמרים ב "סאוויעטיש היימלאנד". ביוני 1968 פירסם שמואל גארדאן מאמר, בו התריע נגד "מבול" הפסוקים העבריים במאמרים המתפרסמים בירחון זה ובספרות בלשון אידיש בברית המועצות בכלל. הוא טען, כי דוברי אידיש אינם מרבים להשתמש בלשונם היומיומית בפסוקים כאלה.

ענה לו ביניאמין (בנימין) מארלין (התעתיק העברי שלנו - המע') במאמר שנתפרסם בחוברת ינואר 1969: "מדוע יכול היה פערעץ (פרץ) מארקיש לשאול מאייכא (איכה) את אני הגעווער (אני הגבר); ומדוע יכול היה איציק פעפער ב "צללים של גטו ורשה" לשמוע כיצד אמרה הרוח של שפויך כאמאסכא (שפוך חמתך) ?" הוא מעיד על א. וורגליס בכבודו ובעצמו, שהשתמש בביטוי "שיר אשירים" (שיר השירים) באחד משיריו; ואפילו ב "אינצרנאציונאל" משתמשים בביטוי "גאנאיידן" (גן עדן). ולכן אומר ביניאמין: "הפאסעק" (הפסוק) אינו מאמזר (ממזר). הוא צאצא חוקי כשר בספרות היהודית הסובייטית".

הערות: נח זבולוני קיבל מדי חודש את גליונות "סאוועטיש היימלנד" ומאמרים רבים נכתבו על פי ידיעות ששאב משם. עובדה זו, סגנון הכתבה והנושא מביאים למסקנה שכתבה זו נכתבה כנראה על ידו.

צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות