ר' אהרן הכיר ב "כיבוש הציוני"

הרב אהרן קצנלבויגן, מראשי "נטורי קרתא" בירושלים, הכיר דה-פאקטו ב "כיבוש השטחים על-ידי הציונים".

המדובר - בהעברת עצמותיה של הרבנית רבקה קצנלבויגן ז"ל, אמו של ר' אהרן, מבית-הקברות אשר בשיך-באדר להר-הזיתים. הרבנית נפטרה בתקופת מלחמת השחרור ונקברה באופן זמני ועל-תנאי בארון - דבר שאינו נהוג בירושלים בקבורה רגילה - בשיך-באדר.

נכדה, הרב יעקב קצנלבויגן, מ"מ יו"ר המועצה הדתית בירושלים, יזם את העברת עצמותיה להר-הזיתים. לפי החלטת מועצת בתי-העלמין לא הוגבלה הקבורה בהר-הזיתים לאלה הטמונים בשיך-באדר ובבית הקברות שבחצר בית החולים "שערי צדק". אך לצורך העברת עצמות דרושה הסכמת בני המשפחה. מתוך כך דרושות היו הסכמות בניה של הרבנית לשם העברת עצמותיה להר-הזיתים. היה חשש, כי אחד הבנים, ר' אהרן, מראשי "נטורי קרתא" ומהקיצונים שבהם, אשר לא עלה אל קבר אביו בהר-הזיתים מפני שהמקום נמצא "בשטח שנכבש על-ידי הציונים", ישיב בסירוב. אך להפתעת המשפחה נתן ר' אהרן את הסכמתו, ובכך רואים כעין הכרה דה-פאקטו "במדינה הציונית ובכיבושים שלה".

לרבנית רבקה קצנלבויגן שלושה בנים, כולם גדולי תורה. ביניהם הרב ר' רפאל קצנלבוגן, מזקני ירושלים, המשמש כרב הראשי הבלתי מוכתר של "פועלי אגודת ישראל". סיפר ר' רפאל: במלחמת השחרור השיג רשיון כניסה לעיר העתיקה הנצורה, בה התגוררה אמו, כדי להשפיע עליה לצאת אל העיר החדשה, בה התגוררו כל בניה וכל בני משפחתה. אולם הרבנית-האם סירבה. היא אמרה: "בני יקירי, אתה מצידך עשית הכל כדי לעזור לי. אולם אני לא אצא מכאן. כי כל עוד הזקנים נמצאים כאן יש לצעירים אומץ ועידוד להגן עלינו ועל העיר. באם אנו נמצא - יש חשש שזה יפגע במוראל שלהם".